פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 68231/04

פסק-דין בתיק א 68231/04

תאריך פרסום : 18/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
68231-04
22/01/2008
בפני השופט:
מיכל ברקנבו

- נגד -
התובע:
גפני אופיר
עו"ד עאסי
הנתבע:
שירביט חברה לבטוח בע"מ
עו"ד מוזר
פסק-דין

הרקע

התובע שלפני, מר אופיר גפני (להלן - גפני או התובע), היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בעל חנות לבגדי ילדים בשם "קטנטנים", באזור התעשיה באור יהודה (להלן - החנות). הנתבעת, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן - שירביט או הנתבעת) ביטחה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, את התובע ואת החנות בביטוח הכולל, בין היתר, ביטוח תכולה, לרבות מלאי עסקי, ריהוט ודקורציה, מפני נזקים כגון הנזק שנגרם באירוע נושא תביעה זו.

ביום 18.06.04 פרצה שריפה בחנות. לטענת התובע, התברר לו שהחנות, על תכולתה, נשרפה כליל, או ניזוקה בצורה קשה כתוצאה מהלהבות, החום, הפיח, ומי הכיבוי. עוד טוען התובע, שכתוצאה מהשריפה איבד את העסק ונגרמו לו הפסדים גדולים. גפני פנה לנתבעת ודרש לקבל ממנה תגמולי ביטוח, אך הנתבעת סירבה לשלם לו, בטענה שעל פי ממצאי דוח חקירה שבידיה - דין תביעתו להידחות (מכתב מיום 12.08.04).

לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, מדובר במקרה שנגרם בידי התובע במתכוון ועל כן פטורה המבטחת מחבותה. לטענתה, מהממצאים בזירת האירוע, כפי שנבדקו על ידי מומחה לחקירת שריפות והצתות, שנסמך על בדיקת חוקר שריפות של מכבי האש עולה, כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה שבוצעה על ידי התובע, או מי מטעמו. לפיכך, מסרבת הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח.

על כן, הגיש גפני תביעה זו, על סך 135,447 ש"ח.

לצדדים טענות המתייחסות לנזק שנגרם באירוע, והנתבעת טוענת טענה של תת ביטוח, אך מאחר שמדובר בטענות כבדות משקל, אתייחס תחילה לשאלה האם הוכחה הטענה העיקרית של הנתבעת, כי התובע היה מעורב בהצתה, שכן אם אקבל טענה זו - תידחה התביעה ואין טעם לדון בשאלת הנזק.

בטרם אמשיך, יש להעיר הערה נוספת , שיש לה חשיבות להבנת חלק מהדברים אליהם אתייחס להלן: בין הצדדים לתיק זה התנהל דיון בגין האירוע נושא כתב התביעה, במסגרת תביעת שיבוב שהוגשה כנגד שני הצדדים בתיק זה, על ידי מנורה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את מר יצחקי, בעל החנות, שהשכיר אותה לגפני. מנורה שילמה תגמולי ביטוח ליצחקי בגין נזקיו עקב השריפה, והגישה תביעת תחלוף כנגד גפני, בטענה שהוא אשר גרם ברשלנותו לשריפה, וכנגד שירביט, כמבטחת של גפני. מדובר ב ת"א 45869/05 שנדון לפני כבוד השופט בשן והוכרע על ידו. שירביט התגוננה באותה תביעה, בין השאר בטענה שגפני הצית את החנות, או היה מעורב בהצתה, ועל כן היא פטורה ממתן כיסוי ביטוחי.

השופט בשן נתן את פסק דינו בתיק האמור ביום 28.03.07. הוא דן בצורה מפורטת בטענתה של שירביט כלפי גפני, ותוך מתן הנמקה רחבה דחה אחת לאחת את כל טענות שירביט כנגד גפני באותו עניין. מסקנתו היתה ששירביט ייחסה לגפני אשם פלילי על בסיס רעוע מאוד. הוא קבע שהיה בידי שירביט אך ורק חשד כלפי גפני, שהצדיק בדיקה; הבדיקה נעשתה והיא לא העלתה ראיות. לפיכך, דחה את טענתה של שירביט כלפי גפני, כי היה מעורב בהצתה.

בהמשך, לאחר שדחה את הטענה שגפני היה מעורב בעצמו בהצתה, המשיך השופט בשן ובחן האם ניתן ליחס לגפני רשלנות בגין ההצתה, שנעשתה על ידי אלמוני. בסופו של יום, הגיע למסקנה כי לא הוכחה כל רשלנות, והתביעה כנגד שני הנתבעים - גפני ושירביט כאחד - נדחתה.

גפני הגיש בקשה בתיק דנן בה טען, כי בנוגע לטענת שירביט המייחסת לו מעורבות בהצתה, קיים מעשה בית דין, ולכן לי לא נותר לדון אלא בשאלת הנזק. דנתי בבקשה, ובהחלטה מפורטת מיום 11.10.07 דחיתי אותה, מהנימוק שבמקרה שהיה לפני השופט בשן, כאשר לשירביט לא היתה אפשרות לערער על קביעותיו של השופט בשן בת"א 45869/05 (בגלל שהתביעה נגדה נדחתה בסופו של יום), מדובר באחד החריגים לנושא של מעשה בית דין, ולפיכך אין הקביעות מהוות השתק פלוגתא ואין מעשה בית דין.

טענות התובע לענין קרות האירוע

לטענת התובע, טענת הנתבעת כלפיו, כאילו היה מעורב בהצתה של החנות, היא טענה מופרכת ומקוממת, ובסופו של יום, מדובר בתיק שלא זו בלבד שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא תגמולי הביטוח שלו, אלא יש לחייבה, בנוסף, בתשלום ריבית מיוחדת על פי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח). זאת, בין השאר, מאחר שלא רק שהנתבעת מייחסת לתובע חשד חמור וחסר בסיס, לפיו הוא עצמו הצית את החנות ששכר, אלא בנוסף - כאשר שלחה לתובע הודעה על דחיית תביעתו, היה בפניה רק דו"ח חוקר שקבע שלא היתה מעורבות של גפני בהצתה. לפיכך, על סמך החומר שהיה בידיה כששלחה את מכתב הדחיה - היה עליה לקבל את דרישת התובע ולשלם לו תגמולים.

גפני פתח את החנות לאחר ששיפץ אותה והשקיע בה ממיטב כספו. הוא העביר אליה סחורה שהיתה לו בחנות אחרת ואף קנה סחורה חדשה, והחל לעבוד בחנות. אין מחלוקת בין הצדדים שהחנות הוצתה. הטענה לפיה גפני היה מעורב בהצתה הינה טענה שעל הנתבעת הנטל להוכיחה. מאחר שמדובר בייחוס מעשה פלילי לאדם במסגרת הליך אזרחי, הנטל המוטל על הטוען את הטענה הוא קרוב לנטל הנדרש במשפט פלילי. התובע מפנה בענין זה לע"א 475/81 זקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589. טוען התובע, כי הנתבעת לא הניחה תשתית עובדתית כלשהי לטענה שהוא אכן היה מעורב, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, בהצתת החנות. מציין גפני, כי בתחילה שלחה הנתבעת חוקר, מחברת "גיל בטחון וחקירות" ובדוח החקירה שלו, אשר הוגש, היתה מסקנתו הסופית שהמבוטח או מי מטעמו לא גרמו (ההדגשה במקור בדוח החקירות) להצתת החנות. בהתבסס על מסקנה זו, הוציאה חברת הביטוח צ'ק לזכות גפני, אלא שבהמשך שינתה הנתבעת את טעמיה וביטלה את הצ'ק. עוד מציין התובע, שהחוקר מ"גיל בטחון וחקירות" החתים את התובע על הסכם פוליגרף, והתובע אכן נתן הסכמתו, אך לא היה כל בסיס לבקשת החוקר, וזאת - לאור מסקנתו שהמבוטח לא גרם להצתה. בסופו של דבר, לא הלך התובע לבדיקת פוליגרף וזאת לאור עצת עורכי דינו.

טוען גפני, כי הראיה שהציגה שירביט היא חוות דעת של מומחה שריפות, שמתבסס על הדוח של מכבי האש, ועל כן אין לה ערך משל עצמה. הטענה של שירביט מבוססת על השערות בלבד, כאשר קיימות השערות נוספות, המסבירות את הנסיבות, אשר לא נפסלו - לא על ידי מומחה מכבי האש ולא על ידי מומחה השריפות. הנתבעת מתבססת בעיקר על העובדה שהחנות נמצאה על ידי הכבאים כשהמנעולים על דלת הכניסה במקומם, לא היו סימני פריצה, לא היו חלונות פרוצים ועל כן המסקנה שההצתה בוצעה על ידי אדם שלו מפתח לחנות. טוען גפני שקיימות אפשרויות נוספות, למשל: פריצה שבוצעה מהחלון הצדדי, פריצה שבוצעה מהדלת תוך החלפת מנעולים, שימוש במפתחות החנות שהיו בידי אדם אחר (שאיננו גפני), בין שהגיעו לאותו אדם אחר בכוונה או בטעות.

טענות הנתבעת לענין קרות האירוע

הנתבעת מזכירה, כי בהתאם לפסיקה - על גפני להוכיח את קרות מקרה הביטוח, ואז - לאחר שהוכח שהיתה שריפה - עובר הנטל אל הנתבעת להוכיח את טענתה שידו של המבוטח (התובע) היתה במעל. לטענת שירביט, היא הוכיחה טענה זו במידה הנחוצה להרמת הנטל, ועל כן חוזר הנטל לתובע, להדוף את הטענה, דבר שלא עשה. לטענת הנתבעת, היא הוכיחה שהיתה הצתה (על כך, כאמור, אין מחלוקת), הוכח כי ההצתה בוצעה על ידי אדם שהיה בידו מפתח של החנות, וזאת לאור העובדה שבמרכז החנות נמצאו שרידי הבקבוקים בהם החומר הדליק ששימש בסיס להצתה, לא נראו בחנות סימני פריצה, קיים חלון אחד בלבד, שהינו סגור עם ברגים מבפנים והוא לא נמצא פרוץ, והמנעולים של החנות היו במקומם, סגורים על הדלת, באופן שמכבי האש נאלצו לפרוץ אל תוך החנות כדי לכבות את הדליקה. טוענת הנתבעת, כי די בכך שהראתה שההצתה בוצעה על ידי מי שבידיו מפתחות לחנות, כדי להרים את הנטל במידה מספקת על מנת שיעבור חזרה אל התובע, אך היא לא הסתפקה בכך. בנוסף, טוענת שירביט, היא הוכיחה כי העסקים בחנות לא הצליחו ולגפני היה עיקול על חשבונו, והיה גם צ'ק שחזר. היא ביקשה בשלב מסוים לקבל צו מבית המשפט אשר יורה לתובע להציג את הדוחות הכספיים של העסק, במטרה להראות שהעסק כשל, אך בית המשפט לא נענה לבקשה ולא נתן את הצו. עם זאת, ניתן היה לצפות, לאור העלאת הטענה האמורה על ידי הנתבעת, שגפני, מיוזמתו, יביא את הדוחות הללו כדי להוכיח שהטענה, אותה מעלה חברת הביטוח, אינה נכונה. בנוסף, שירביט הוכיחה שלתובע חובות למע"מ. ועוד: היחיד שיכול היה להחזיק, ברשות, מפתחות של החנות היה הבעלים של החנות, מר מנשה יצחקי, הוא העיד בבית המשפט שלא היו לו מפתחות ושהורה לתובע להחליף את המנעולים בחנות, וגפני אכן עשה כן. מכאן, שגם התיאוריה הנוספת שהועלתה על ידי התובע, כאילו מישהו אחר נכנס עם מפתח, איננה אפשרית אף היא. בכל אלה הרימה שירביט את הנטל הרבה מעבר לנדרש כדי להחזיר אותו למגרש של התובע, והתובע, משחזר הנטל לפתחו, לא עשה דבר כדי להדוף את טענת הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת, כי בלא קשר לאמור לעיל - דין התביעה להידחות, מאחר שגפני חתם על הסכם פוליגרף עם הנתבעת, הסכם אשר לא עמד בו. גפני לא טען שהוא לא הבין על מה חתם, או שלא הוסבר לו מה כתוב בהסכם, ואין כל טענה נגד הליך חתימת ההסכם. הסיבה שהובאה לאי עמידת התובע בהסכם שחתם, היתה עצת עורך דינו.

תשובת התובע

טוען התובע לענין הפוליגרף, שלא היתה שום סיבה לחברת הביטוח לשלוח את גפני לבדיקת פוליגרף, שכן ההסכם עמו נחתם בטרם התעורר חשד כלשהו כלפיו. התובע מפנה בענין זה לת"א (ב"ש) 463/88 שלומית (דרור) סיני נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"מ תשנ"ב (3) 470.

הראיות

מטעם התובע, הוגש תצהיר שלו ותצהיר של אשתו, הגברת רויטל גפני. בנוסף, צירף התובע את הדו"ח של " גיל בטחון וחקירות". עוד צורף צילום של ההמחאה שהוציאה הנתבעת לתובע, על סך 71,470 ש"ח, ביום 02.08.04, המחאה שכאמור - בוטלה בהמשך. בנוסף, הוצג הסכם השכירות בין התובע לבין מר מנשה יצחקי, הבעלים והמשכיר של החנות.

מטעם הנתבעת, הוגש תצהיר של מר ניצן טל, עובד במחלקת התביעות של הנתבעת; דו"ח של איגוד ערים אזור בני ברק (שירותי כבאות והצלה) מיום 18.06.04, המתייחס לשריפה בחנות (להלן - דו"ח הכבאות); חוות דעת של חוקר השריפות, מר אלי היינה (להלן - היינה), שהוגש ביום 27.06.04 למנורה חברה לביטוח בע"מ (סומן נ/4); בנוסף זומן לעדות מר מנשה יצחקי (להלן - יצחקי), משכיר החנות. הנתבעת הציגה לתובע דו"ח חקירה של " אניגמה חקירות", אך איש מהצדדים לא ביקש להגיש את הדו"ח או להסתמך עליו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:     הורד קובץ     לרכישה     הזדהה    

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
נא להקיש קוד אבטחה*
  

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ