פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויטנר ואח' נ' אביבי ואח'

ויטנר ואח' נ' אביבי ואח'

ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
37655-05-10
16/11/2010
בפני:
השופט לימור ביבי-ממן

- נגד -
התובע:
נילי ויטנר
הנתבע:
בנימין אביבי

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן הסכם להשכרת דירת הנתבע לתובעת.

לשם הנוחיות יכונו להלן התובעת , היא הנתבעת שכנגד :"התובעת" והנתבע , הוא התובע שכנגד: "הנתבע".

1. לטענת התובעת , דירתו של הנתבע מחולקת לשתי יחידות, באחת מהן הוא גר ואת השנייה היא שכרה ממנו בהתאם להסכם שכירות מיום 5/8/09 וזאת, לתקופה של 12 חודשים. לטענתה, ביום 5/3/10 היא עזבה את היחידה השכורה וזאת, לאחר שלא יכלה עוד לעמוד בהתנהלות הנתבע כלפיה ובכלל זה – רעש חזק של מוסיקה ושירה בשעות הלילה, שיחות עמו אשר לא נעמו לה והחמור מכל – שיחת טלפון בנוגע לקריאת מונה החשמל אשר התקיימה בשעת לילה מאוחרת במסגרתה צרח עליה הנתבע והפחיד אותה.

לטענת התובעת, היא עזבה את הדירה לאחר אותה שיחת הטלפון המדוברת ובעקבות עזיבת הדירה, נשלחה לה ביום 8/3/10 הודעת דואר אלקטרונית מאת הנתבע, ובמסגרתה מסכים הנתבע לעזיבת הדירה ואף מסכים לכך , שלא יהא עליה למצוא דייר חלופי אלא רק לסייד את הדירה. בעקבות הסכמתו זו של הנתבע, סוידה הדירה על ידי התובעת וכן, הגיע אל הנתבע אחיה של התובעת על מנת להשיב לו את מפתח הדירה. לטענתה, במועד בו הגיע אל הנתבע אחיה , שינה הנתבע את דרישותיו ובשל קיום רטיבות באמבטיה – סירב לקבל את המפתח ולהשיב לה את שטרי הביטחון והשיקים המעותדים אשר נמסרו לידיו. משכך, נשלח אל הנתבע המפתח בדואר רשום.

לטענת התובעת, בנסיבות האמורות, הינה זכאית לשיפוי נזקים אשר אירעו לה כפועל יוצא מעזיבת הדירה ובכלל זה, עלויות הובלת הציוד , הוצאות משפטיות והוצאות דלק ובלאי של הרכב הואיל והינה נדרשת לנסוע מבית הוריה למקום עבודתה , אשר היה סמוך למקום הדירה השכורה.

2. הנתבע מכחיש את כלל טענותיה של התובעת באשר לנסיבות עזיבת הדירה ולטענתו, הסיבה היחידה בעטייה עזבה התובעת את הדירה הינה חזרת הוריה מאוסטרליה לארץ ורצונה לשוב ולהתגורר בביתם. משכך, טוען הנתבע , כי עזיבת הדירה על ידי התובעת בלא כל הצדקה מהווה הפרת הסכם השכירות . לאור הפרת ההסכם, זכאי הנתבע לטענתו, לתשלום מלוא השכירות עד לסיום תקופת השכירות לפי ההסכם וכן, לסך 50$ ליום כפיצוי מוסכם בגין עזיבת הדירה שלא כדין.

3.במסגרת הדיון בפני , העידו התובעת ועד מטעמה – עוז ויטנר – אחיה, והתובע. לאחר ששמעתי העדויות ובחנתי את כתבי הטענות והראיות בתיק, הנני מוצאת כי דין שתי התביעות להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.הנני קובעת כי אמנם התובעת עזבה את הדירה ביום 5/3/10 ואולם, הנני קובעת כי עזיבה זו נעשתה בהסכמה הדדית של הצדדים. לענין זה , הוצגה בפני הודעת הדואר האלקטרונית אשר שלח הנתבע אל התובעת ביום 8/3/10 , אשר תובא כלשונה לאור חשיבותה:

"נושא:לאור בקשתך SMS שנשלחה בתאריך 5/3/10 בשעה 10.15 בבוקר שבא ביקשת ברצון טוב לפנות את הדירה.

בס"ד השמח למלאות בקשתך ואפילו להקל עלייך מלמצוא דייר אחר ולכן אנוכי ניצמד לבקשת אמך 1 לפנות את הדירה בהקדם וכמובן לצבוע ולתקן ולהחזיר את הדירה כמו שקיבלת או לשלם עבור זה כי אז נוכל לסיים את ההתקשרות בנינו בהקדם המידי ולא תצטרכי לשלם עוד חודש מראש לאחר מסירת הדירה"

תחילה באשר לנתבע – הודעה זו מעידה באופן חד משמעי על הסכמתו להפסקת הסכם השכירות ואפילו בלא מציאת דייר חלופי. לענין זה, הנתבע ניסה לטעון במסגרת הדיון בפני כי לא התכוון לפטור את התובעת ממציאת דייר חלופי אלא רק לסייע בידה בנושא –ואולם, אינני מקבלת טענה זו, לטעמי לשון הודעה מפורשת וניתן ללמוד ממנה מפורשות כי הנתבע ויתר על חובת התובעת למצוא דייר חלופי והראייה שבתחילת ההודעה הוא כותב זאת מפורשות ויתרה מכך, בסיום ההודעה הוא מחזק האמור ומתנה את הפסקת השכירות באופן מיידי ואי תשלום חודש נוסף על ידי התובעת בכך, שתפנה את הדירה ותסייד אותה ותו לא . חיזוק נוסף לכך, ניתן אף למצוא בעדות אחיה של התובעת, אשר העיד כי במעמד בו ביקש להשיב לנתבע את מפתח הדירה , לא ציין הנתבע דבר באשר למציאת דייר חלופי (ראה עמ' 5 שורה 4).

באשר לתובעת , תחילה הנני למדה מהודעת הדואר האלקטרוני כי התובעת הקדימה ושלחה לנתבע הודעת טקסט ובה ביקשה לעזוב את הדירה ב"רצון טוב" . יתרה מכך, אין עוררין כי התובעת פעלה לפי הצעת הנתבע – דהיינו היא , סיידה את הדירה וביקשה להשיב לנתבע את המפתח של הדירה . זאת ועוד, מעדות אחיה של התובעת הנני למדה גם כן, כי היתה הסכמה להשיב את הדירה ב"רוח טובה" . כך, אחיה של התובעת מעיד כי :"נכנסנו לדירה שהיתה נקיה ומסוידת, אפילו המאוורר נשאר לו מתנה" (עמ' 5 שורה 5). מהאמור הנני למדה כי אף התובעת הסכימה לפנות את הדירה לאחר סיודה ובכך, לסיים את ההתקשרות עם הנתבע.

לאור קביעתי כי עזיבת הדירה היתה בהסכמה הדדית של הצדדים הרי- שממילא לא מהווה עזיבת הדירה משום הפרה של הסכמת הצדדים על ידי מי מן הצדדים. כייון שכך, אינני נדרשת לטענותיהם ההדדיות של הצדדים בדבר נסיבות העזיבה כמו גם נזקים אשר אירעו לכל אחד מהם כפועל יוצא מהעזיבה.

5.בנסיבות אלו נדחות שתי התביעות באשר הן מבוססות על נזקים אשר אירעו , לטענת כל אחד מן הצדדים, כפועל יוצא מהפרת ההסכם. בהקשר זה אוסיף ואציין כי התובעת אינה זכאית להחזר היחסי של חודש מרץ הואיל ותשלום זה בוצע טרם עזיבת הדירה ומשכך, משלא הוסכם אחרת ומשהודעת הנתבע מדברת מפורשות על "חודש נוסף", אין התובעת זכאית להשבתו. מאידך, התובעת זכאית להשבת שטר הביטחון וכן, יתרת השיקים אשר הופקדו בידי הנתבע בגין יתרת חודשי השכירות. ככל שפדה הנתבע שכירות בגין חודש המאוחר לחודש העזיבה של התובעת , הרי שהיא זכאי להשבת התשלום בגין חודש זה.

6.אשר על כן הנני קובעת בכפוף לאמור בסעיף 5 לעיל , כי דין שתי התביעות להדחות. בנסיבות אלו לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

6. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

7. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:     הורד קובץ     לרכישה     הזדהה    

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
  

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ