פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה לאשור הסכם להסתלקות מעזבון בין חסוי להורי אשתו המנוחה שנהרגה בתאונת דרכים בה הוא נפצע קשות

בקשה לאשור הסכם להסתלקות מעזבון בין חסוי להורי אשתו המנוחה שנהרגה בתאונת דרכים בה הוא נפצע קשות

א"פ
בית משפט לעניני משפחה קריות
4077-05-11
14/09/2011
בפני השופט:
אריה נאמן

- נגד -
התובע:
1. ט.ע (חסוי)
2. ה. ג
3. ה. ג

הנתבע:
1. האפוטרופוס הכללי - מחוז חיפה
2. עיזבון המנוחה ע.ו

פסק-דין

  רקע

1.         המקרה שבפנינו הינו מקרה מצער וטראגי:

            בני-זוג, בני העדה הדרוזית, התארסו ביום 20.9.09 וחתמו על ה'עקד' - חוזה נישואים.

            כעבור מספר חודשים, ביום 14.5.10 עוד טרם הספיקו בני הזוג לקיים את טקס       החתונה - ה'אשהראר', היו הם מעורבים בתאונת דרכים קשה בעקבותיה קיפחה בת-       הזוג את חייה (להלן "המנוחה") ואילו בן-הזוג נפצע קשות בראשו והוכרז 'חסוי' על ידי      ביהמ"ש ביום 14.6.10 (להלן: "החסוי") כאשר האפוטרופוס עליו הינו אביו.

2.         התיק בפני נפתח בבקשה לאישור הסכם אשר נערך בין החסוי (מבקש 1) באמצעות             אפוטרופוסו הוא אביו כאמור, לבין הורי המנוחה (מבקשים 2-3) בעניין עיזבון המנוחה - מהות ההסכם למעשה: הסתלקות החסוי מחלקו בעיזבון המנוחה ותיקון צו הירושה         בהתאם.

3.         היועמ"ש בתחילה התנגד לאישור ההסכם, אלא שלאחר קבלת תגובה נוספת מאת   המבקשים השאיר ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.


דיון

4.         על פי חוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), בן זוגו של המוריש הינו 'יורש    על פי דין'. לעניין זה די בעובדת רישומם של בני זוג כ'נשואים' במשרד הפנים כדי ליצור   לאחד זכויות בעזבונו של השני (ס. 10(1) לחוק הירושה).

            במקרה דנן, בני הזוג נרשמו כנשואים במשרד הפנים לאחר ביצוע ה'עקד'.

5.         על פי מנהגי העדה הדרוזית אליה משתייכים המנוחה והחסוי, ה"עקד" (הסכם הנישואין)    הינו שלב אחד מבין 3 שלבים הדרושים על מנת להפוך את בני הזוג ל'נשואים' במובן     המשמעות המקובלת והמתחייבת ממושג זה.

            עפ"י מנהגי העדה הדרוזית, ה'עקד' מתבצע בטקס האירוסין ומהווה הסכם נישואים           כשעל סמך הסכם זה רשאים הצדדים להירשם במשרד הפנים כ'נשואים, ברם בהיבט   הדתי עריכת ה'עקד' אינה מקנה לצדדים המאורסים זכות או רשות להתנהג כמנהגם של       בני-זוג או לעשות כל אקט או פעולה המאפיינים בדרך כלל בני זוג נשואים, בין היתר          אסור לצדדים לקיים חיי אישות ו/או לגור ביחד, הצדדים אינם מנהלים משק בית           משותף ולמעשה כל אחד מבני הזוג נותר תחת חסות הוריו. על מנת שהצדדים אשר ביצעו          את ה'עקד' יהפכו לבני זוג נשואים כהלכה (=ההלכה הדרוזית), עליהם לבצע שני אקטים        נוספים והם "אשהראר" - פרסום ברבים באמצעות טקס חתונה, ו"דוחלה"- קיום יחסי       אישות.

6.         כעולה מהודעתם המוסכמת של הצדדים, לאחר התייעצות עם אנשי הדת הדרוזית,             הוברר להם כי  במידה ומי מבני הזוג הולך לעולמו בטרם הגיע השלב השלישי - קיום             יחסי אישות, פוקעים הנישואין למפרע; על כן מבקשים הם, על מנת שלא לנהוג באופן     הנוגד את המסורת, הערכים ומנהגי העדה, לאפשר לחסוי להסתלק מחלקו בעזבונה של       המנוחה, שכן לדידם, למרות שמבחינת החוק האזרחי החסוי והמנוחה נחשבים       כ'נשואים', הרי שעפ"י מנהגי העדה וההלכה הדרוזית, החסוי מעולם לא היה נשוי         למנוחה אלא לכל היותר מאורס לה וכפועל יוצא מכך החסוי אינו זכאי ליטול כל חלק             מרכושה ו/או זכויותיה של המנוחה, לא בחייה ובודאי לא לאחר מותה, על אף קיומו של      צו הירושה, ועל כן מבקשים הצדדים בהסכמה: "כי המשיבים (הורי המנוחה) יהיו      היורשים היחידים על פי דין של עיזבון המנוחה" וכפועל יוצא מכך יתוקן צו הירושה           מיום *** שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.

7.         ודוק: למרות שההסכם איננו מפורש בעניין זה, ברם עפ"י הבנתי את רצון הצדדים             וחפצם בהתאם לאמור לעיל, מהות ההסכמה בין הצדדם הינה שהחסוי לא ייחשב 'יורש'           מלכתחילה (שהרי לדידם אין 'נישואין') - הסכמה זו יכולה לבוא אך ורק באמצעות הסתלקות החסוי מחלקו מהעיזבון, שכן אין אפשרות ליורש 'לוותר' על זכות הירושה          באופן שלא ייחשב יורש מלכתחילה אלא באמצעות הסתלקות עפ"י הוראות החוק.

            ברם מאידך, רצון הצדדים הינו כי החסוי יסתלק לטובת הורי המנוחה ­- הסתלקות            שאיננה אפשרית עפ"י סעיף 6(ב) לחוק הירושה, שכן אין הסתלקות יורש אלא לטובת בן           זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, קרי: לא ניתן להסתלק לטובת הורי המוריש.

            את הפיתרון איפוא להשגת תוצאת רצון הצדדים ניתן לבצע באמצעות הסתלקות עפ"י         סעיף 15 לחוק הירושה, הדן בהסתלקות יורש שלא לטובת המנויים בסעיף 6: "מי שנמצא         פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש,           חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם" [...]במקרה דנן, היות ו'שאר היורשים'             הינם הורי המנוחה, הרי שממילא הסתלקות החסוי באופן כללי, תוצאתה תהיה הותרת       הורי המנוחה יורשים בלעדיים של המנוחה כפי שביקשו הצדדים בפועל.

8.         אין מחלוקת כי אילולא הוכרז בן זוגה של המנוחה חסוי, זכותו הייתה להסתלק מהעזבון    כאמור עפ"י סעיף 15 לחוק הירושה; אלא שבנידוננו איתרע המזל ובן זוגה של המנוחה           הפך ל'חסוי', וכיום מי שפועל בשם החסוי ומגיש ההסתלקות הינו האפוטרופוס שמונה            לו, המוסמך לייצגו עפ"י סעיף 38 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר בהתאם לסעיפים 44 ו-47(3), נדרש לכך אישור ביהמ"ש.

9.         הצורך באישור מראש של בית המשפט בנוגע לעסקאות המנויות בסעיף 47 לחוק הכשרות    המשפטית נובע מההנחה שבית המשפט יהיה זה שידאג בצורה הטובה ביותר לצרכי            החסוי; דהיינו - טובת החסוי היא שעומדת נגד עיניו של בית המשפט בשקלו האם ליתן           אישורו לביצוע פעולה, אם לאו. את טובת החסוי ניתן ללמוד ממכלול הנתונים והנסיבות     כפי שהונחו על שולחנו של ביהמ"ש, כאשר באופן טבעי, בחינת טובתו של החסוי הינה ספציפית בכל מקרה לגופו.

10.        בנסיבות דנן, כפי שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר פעולת ההסתלקות            המבוקשת, שכן נימוקי ההסתלקות הינם שהצדדים עפ"י מנהגי עדתם אינם נחשבים         כ'נשואים' אלא שאיתרע המזל וטרם התאונה נערך ה'עקד' שהפך אותם ל'נשואים' עפ"י       החוק האזרחי, בעוד שהצדדים עצמם המבקשים את ההסתלקות, עפ"י דינם הדתי             ומנהגי עדתם אינם נחשבים נשואים בעיני עצמם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:     הורד קובץ     לרכישה     הזדהה    

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
  

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ