ת"פ 22552-12-14

הנאשם יליד 1971 ללא עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בדיון מיום 4.4.16 לאחר שכתב אישום נגדו תוקן במסגרת הסדר בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש וניסיון תקיפה של בת זוג.

על פי כתב האישום על רקע ויכוח עם זוגתו דאז ממנה התגרש מספר חודשים לאחר מועד ביצוע העבירה, דחף הנאשם את המתלוננת בפניה, כתוצאה מכך נפלה על הרצפה ונגרמה לה חבלה של ממש בדמות סימן אדום בצד הימני של הלחי וכן זרק עליה קופסת סיגריות שלא פגעה בה.

על זאת נותן הנאשם את הדין.

במסגרת הסדר שהוצג ביום 4.4.16 הוסכם על הצדדים כי שרות המבחן יגיש תסקיר אודות הנאשם שיבחן את עתירת ההגנה לבטל את ההרשעה. עוד הוסכם כי ככל שהתסקיר יהיה חיובי עמדת המאשימה למאסר מותנה .

ככל שהתסקיר יהיה שלילי בהמלצותיו, התביעה תגביל עצמה למאסר שירוצה בעבודות שרות.

ב"כ המאשימה סבורה כי הנאשם נוטל אחריות באופן מילולי בלבד. אף הסכמתו להשתלב בקבוצה טיפולית הינה מילולית בלבד ולכן בהתחשב בנסיבות ועל רקע האמור בתסקיר שרות המבחן תוך הפנייתי לחלקים הפחות חיוביים שבו לשיטת המאשימה, עתרה להשית על הנאשם בהתאם למתווה ההסדר, מאסר שירוצה בעבודות שרות ורכיבים נלווים.

מנגד סבר הסנגור על יסוד המלצת שרות המבחן בהינתן שהנאשם מבקש לעסוק כנגד מונית בעתיד שהרשעה תפגע בו ובפרנסתו לבטל את ההרשעה ולאמץ את עמדת שרות המבחן תוך הפחתת שעות השל"צ.

כשלנגד עיני ההלכות שהתוו בעניין ע"פ 2083/96, כתב נ' מ"י פד"י נ"ב (337), לעניין השיקולים שעל בימ"ש לבחון שעה ששוקל אפשרות של הימנעות מהרשעה, שוכנעתי סופו של יום שניתן במקרה דנן לראות את עניינו של הנאשם כנכלל במסגרת החריגים לכלל המחייב הרשעה עם הודיה בעבירה.

הנאשם נטול עבר פלילי, שרות המבחן המליץ על ביטול הרשעתו בהינתן שהנאשם מבקש להגדיל את מקורות הכנסתו על מנת לעמוד בתשלומי מזונות לילדיו לאחר גירושיו ומשכך הגיש בקשה לקבלת רישיון להפעלת מונית (נ/1) ויש להניח ברמת סבירות גבוהה כי הרשעה תפגע בעתידו. מעבר לכך שרות המבחן מצא כי על אף שהסכמת הנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית היא מילולית יש לקוות שמתוך שלא לשמא יבוא לשמא והנאשם ישכיל להיתרם מההליך הטיפולי.

על אף דברי שרות המבחן ודיוקו בהערכתו כי מדובר בהסכמה מילולית, הנאשם ציין כי מעוניין להשתלב בהליך הטיפולי ואף שרות המבחן סבר שיש מקום להשית צו מבחן מעבר לצו של"צ.

לעניין הערכת הסיכון סבר שרות המבחן מנימוקים שפרט כי רמת הסיכון להישנות עבירה דומה היא נמוכה בינונית זאת במידה והנאשם לא ישתלב בטיפול.

לאור מכלול הנתונים שבפני הנני סבורה כאמור שיש לאפשר הבאת עניינו של הנאשם במסגרת החריג לכלל המחייב הרשעה לכן הנני מורה על ביטול הכרעת הדין המרשיעה מיום 4.4.16 מבלי לבטל את הפגיעה כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הודה.

הנני סבורה שאין מקום להפחית את היקף שעות השל"צ על מנת לאזן את התוצאה הסופית של ההליך המשפטי.

לכן ובתוך כך הנני מורה עוד כדלקמן:

1.הנאשם יבצע 140 שעות כשרות לתועלת הציבור בעבודות אחזקה כמפורט בתסקיר שרות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

2.ניתן צו מבחן לשנה מהיום.

3.הנאשם יחתום על התחייבות כספית ע"ס 5,000 ₪ שלא יעבור תוך שנה אחת העבירות עליהן נדון.

4.הנאשם יפקיד בקופת בימ"ש סך של 500 ₪ כפיצוי לטובת עדת תביעה 1 – המתלוננת

זכות ערעור כחוק.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תשרי תשע"ז, 26/10/2016 במעמד הנוכחים.