1. לפניי תביעת פיצויים בגין לשון הרע שעניינה נקיטת הליך הוצאה לפועל חרף תשלום החוב נשוא אותו הליך.
הטענות בכתב התביעה:
2. התובע הוא בעלים של נכס ברחוב כסלו 7/10 באשקלון, בו הוא מתגורר עם בני משפחתו. בנוסף, התובע הוא בעלים של עסק בשם "חשמל אתגר".
3. ביום 27.11.13 נתקבל אצל התובע מכתב התראה בטרם הגשת תובענה על סכום קצוב בגין הפרשי חוב ארנונה, אשר נשלח על ידי הנתבעת באמצעות משרד עוה"ד המייצג אותה בתביעה שלפניי.
4. ביום 24.12.13 שילם התובע את מלוא סכום החוב באמצעות כרטיס אשראי בפריסת תשלומים, לאחר שקיבל מבא כוח הנתבעת את פרטי חשבון הבנק ואף עדכן את בא כוח הנתבעת לאחר ביצוע התשלום.
5. אף על פי כן, ביום 5.1.14 הגישה הנתבעת כנגד התובע תובענה על סכום קצוב בגין אותו החוב.
6. התובע פנה לבא כוח הנתבעת מספר פעמים בבקשה לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו, אך לשווא.
7. נקיטת הליך הסרק בהוצאה לפועל, תוך הוצאת לשון הרע כנגד התובע, פגעה פגיעה חמורה בתובע ובבני משפחתו, הסבה להם עגמת נפש רבה ואף נזק כלכלי לעסק שבבעלות התובע, בשל הקושי לגייס אשראי כמי שרשום כבעל חוב בהוצאה לפועל.
8. התובע טוען אפוא כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
הטענות בכתב ההגנה:
9. הנתבעת טוענת כי התובע שילם את חובו כלפיה באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת, והונפקה לו קבלה סמוך לאחר ביצוע התשלום. אף על פי כן, התובע לא טרח לעדכן את הנתבעת בדבר ביצוע התשלום, ולכן הוגשה התביעה כנגדו.
10. לטענת הנתבעת, פניית התובע לנתבעת או לבא כוחה בעניין תשלום החוב נעשתה לראשונה בסוף חודש אפריל 2014, וזאת אף שכתב התביעה הומצא לתובע כבר ביום 22.1.14.
הנתבעת טוענת כי רק ביום 9.4.14 הגיש התובע בקשת רשות להתגונן ללשכת ההוצאה לפועל, ואף אז לא פעל להעביר את הבקשה לעיון בא כוח הנתבעת. משפנה התובע בסוף חודש אפריל לבא כוח הנתבעת, פעל האחרון לבירור הטענה בדבר פירעון החוב, ומיד לאחר מכן פעל לסגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד התובע.
11. הנתבעת טוענת עוד כי ככל שהוטלו עיקולים על רכושו של התובע בגין החוב נשוא המחלוקת, לא היה בהם כדי לגרום לו נזק כלכלי כלשהו, וזאת בשים לב לסכום החוב. מכל מקום, לו הגיש התובע את התנגדותו לתביעה במועד, היה בכך כדי למנוע את הטלת העיקולים.
הנתבעת טוענת אפוא, כי אשמו התורם של התובע מגיע כדי 100%, שכן לא פעל כנדרש על מנת להגיש את הגנתו בפני התביעה במועד. לטענתה, התובע אף לא עמד בחובה המוטלת עליו להקטין את נזקו, וגם משום כך אין לחייבה בתשלום פיצוי כלשהו לתובע.
תיאור ראיות הצדדים, דיון והכרעה:
12. מטעם התובע הוגשו תצהירי התובע ורעייתו, גב' מירל לגזיאל.
מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של בא כוחה, עו"ד סער רשף.
13. מתצהיר התובע ורעייתו עלה כי בני הזוג פנו לבא כוח הנתבעת פעמים מספר בבקשה שיפעל לסגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לשווא, כנגדם, וכי אף על פי כן, עד למועד בו הוגשה התביעה שבפניי טרם נסגר התיק.
14. גב' לגזיאל העידה כי פנתה למשרדו של עו"ד סער רשף כבר ביום 24.12.16, סמוך לאחר שקיבלה את מכתב ההתראה בעניין החוב. לדבריה, פנתה למספר הטלפון שנרשם בדפוס על גבי מכתב ההתראה, הוא מספר הטלפון של משרד עו"ד רשף (עמ' 11 ש' 3 – 4).
גב' לגזיאל העידה כי שוחחה עם פקידה במשרד, ומסרה לה את פרטי כרטיס האשראי. הפקידה מסרה לגב' לגזיאל את מספר האסמכתא בדבר ביצוע התשלום, ואילו גב' לגזיאל ביקשה כי תישלח לידיה בנוסף גם קבלה, אך זו לא נשלחה אליה מעולם (עמ' 10 ש' 6 – 15).
15. במהלך העדות הסתבר כי ככל הנראה מהלך העניינים המדויק היה שונה במעט, וכי ככל הנראה קיבלה גב' לגזיאל את מספר הטלפון של אגף ההכנסות בעיריית אשקלון לאחר שחייגה למספר הטלפון שנרשם בכותרת מכתב ההתראה, שהוא אכן מספר הטלפון של משרד עו"ד רשף (עמ' 11 ש' 11 – 20). יתכן שהמספר האמור של אגף ההכנסות בעירייה נמסר לגב' לגזיאל על ידי משרד עו"ד רשף לאחר שפנתה אליו גב' לגזיאל וביקשה קבלה על ביצוע התשלום (ראו בחקירה חוזרת, עמ' 14 ש' 11 – 16).
כך או אחרת, אין מחלוקת שהחוב שולם עוד קודם נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, כי מכתב האזהרה הגיע לידי בני הזוג קרוב לחודש לאחר שבוצע התשלום (עמ' 12 ש' 10 – 15). כמו כן, אין חולק כי לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נרשם עיקול על חשבון התובע בבנק הפועלים, וכן עיקול על הרכבים שברשותו וברשות העסק. בנוסף, נשלחה הודעת עיקול לבנקים ולחברות הביטוח, וכן צווים למסירת מידע.
לטענת התובע ורעייתו, הליכי גבייה אלה פגעו בשמם הטוב ואף איימו לפגוע בפרנסתם.
16. במהלך העדויות הסתבר עוד כי התובענה הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל כבר ביום 5.1.14, כלומר קרוב לשבועיים לאחר ביצוע התשלום, אך הפכה להיות "פעילה" רק משנמסרה האזהרה לידי התובע, ביום 22.1.14 (עמ' 12 ש' 10 – 15 ו - 29 – 31).
17. התובע העיד כי סמוך לאחר שקיבל את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל פנה למשרד עו"ד רשף וביקש שיסדיר את העניין נוכח העובדה שהחוב – שולם (עמ' 15 ש' 21 – 23). התובע קיבל הבטחה שהתיק ייסגר, אך כאמור, לא כך אירע (עמ' 16 ש' 14 – 18; עמ' 17 ש' 10 – 11). במקום זאת, בסוף חודש מרץ 2014 הוטלו עיקולים על רכושו של התובע (ראו תדפיס תיק ההוצאה לפועל שצורף לראיות התובעים).
18. לעומת זאת, עו"ד סער רשף הצהיר כי התובע לא פעל לעדכן את הנתבעת בדבר ביצוע התשלום, וכי זו הסיבה לכך שהוגשה התביעה כנגדו (סעיף 10 לתצהיר). עוד הצהיר עו"ד רשף כי התובע לא פנה לנתבעת או לבא כוחה בעניין תשלום החוב עד לסוף חודש אפריל 2014, וזאת אף שכתב התביעה הומצא לו, כאמור, ביום 22.1.14.
19. עו"ד רשף העיד שמקום בו מתקשר אדם שקיבל ממשרדו מכתב התראה ומבקש לשלם את החוב, פנייתו מתועדת במשרד בכתב (עמ' 19 ש' 9 – 10).
עו"ד רשף לא הצליח להסביר בעדותו מדוע אפוא לא תועדה פנייתם של התובע ורעייתו, וזאת אף שאישר כי מספר הטלפון היחיד המופיע על גבי מכתב ההתראה שנשלח אליהם ממשרדו הוא מספר הטלפון של המשרד (עמ' 18 ש' 31 – עמ' 19 ש' 16).
20. אני מעדיפה את גרסת התובע ורעייתו על פני גרסת הנתבעת, וקובעת כי התובע ורעייתו אכן שילמו את החוב לאחר שפנו לנתבעת, באמצעות שלוחה, משרד עו"ד רשף, וכי השניים אף עדכנו את משרד עו"ד רשף בדבר ביצוע התשלום בפועל לכל המאוחר סמוך לאחר מסירת האזהרה לידיהם.
21. משנשאל עו"ד רשף הכיצד הוגשה התביעה ללשכת ההוצאה לפועל כשבועיים לאחר ביצוע התשלום, השיב עו"ד רשף:
"אז התיק הוגש, או שלא ראו או שהגישו את הדבר אחרי שהוא שילם, בסדר, הוגש לאחר שהוא שילם, הוא שילם עברו שבועיים ואז נפתח תיק ההוצאה לפועל כמו כל אדם אחר, שיראה שהוא התקשר אם הוא ידע להגיש התנגדות"
(עמ' 19 ש' 23 – 25)
לשאלה המתבקשת, הכיצד לא עודכן תשלום החוב על ידי התובע מצד הנתבעת השיב עו"ד רשף:
"יש מחשב ואנו מעדכנים אותו אונליין זה לוקח שבוע שבוע וחצי, זה בוודאי מעודכן בשלב שבו נפתח התיק. התשלום כבר אמור להיות מעודכן."
(עמ' 20 ש' 23 – 24)
דא עקא, מסיבה כלשהי התשלום לא עודכן.
לדברי עו"ד רשף, ככל הנראה עניינו של התובע "נפל בין הכיסאות" דווקא משום שהזדרז לשלם את החוב ולא "המתין" לפתיחת תיק בהוצאה לפועל:
"ברגע שאנשים משלמים הם משלמים בהוצאה לפועל, יש תשלום לפני תיק הוצאה לפועל יש תשלום אחרי תיק הוצאה לפועל, פתחו תיק הוצאה לפועל זה כבר שולם, זה נפל בין הכיסאות, כשפתחו את תיק ההוצאה לפועל לא היה אמור להיפתח, שעה שנפתח תיק ההוצאה לפועל מכיוון שלא שילם בהוצאה לפועל, זה לא מופיע ובוצעו עיקולים. לשאלה אם מקבלים החלטה לעקל או לא, אז בודקים בהוצאה לפועל ולא בעירייה מאחר שהוא אמור היה לשלם בהוצאה לפועל."
(עמ' 21 ש' 9 – 14)
יוצא אפוא, שהנתבעת עיוולה כלפי התובע בשניים: בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו קרוב לחודש לאחר ביצוע התשלום, וכן בקבלת ההחלטה בדבר הטלת העיקולים בשלב מאוחר יותר, לאחר שככל הנראה נבדק ביצוע התשלום בלשכת ההוצאה לפועל בלבד.
22. כבר נפסק לא אחת, כי עצם הטלת עיקול שלא כדין על נכסיו של אדם יש בה כדי להשפילו בעיני הבריות ולהוות עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, וזאת ללא קשר לגובה העיקול. הטעם לכך הוא, שעצם הטלת העיקול מציגה את האדם בפני הבריות כ"חייב" ואולי אף כ"נזקק", שאינו פורע חובותיו לנושיו. מצג זה עלול לגרום אף לקשיים כלכליים ממשיים לא מבוטלים, כגון קושי בגיוס אשראי, כפי שהעיד התובע במקרה שלפניי.
לעניין זה נודעת חומרה מיוחדת שעה שהמדובר בנקיטת הליכי גביה על ידי רשות מנהלית, שנדרשת לנהוג בזהירות סבירה על מנת למנוע פגיעה ונזק מיותרים לאזרח אגב הפעלת כוחותיה כלפיו.
23. מצופה היה בהחלט מהנתבעת שתחדד את נהליה הפנימיים בעניין הליכי הגבייה, באופן אשר יצמצם עד למאד את הסיכון שבנפילת עניינו של אזרח כזה או אחר "בין הכיסאות", כפי שככל הנראה אירע בענייננו.
כך או אחרת, ודאי אין מקום לאפשר להליך שננקט בלשכת ההוצאה לפועל להתנהל כביכול עם "טייס אוטומטי", תוך שהטלת העיקולים מתבצעת ללא המינימום ההכרחי של בדיקת עצם קיומו של החוב בספרי העירייה.
24. אני דוחה מכל וכל גם את טענת הנתבעת, ולפיה לא די בכך שהתובע פנה לבא כוחה – שהוסמך על ידה לשלוח את מכתב ההתראה בנוגע לחוב – והודיע לו על עצם ביצוע התשלום, אלא נדרש הוא לכתת את רגליו ללשכת ההוצאה לפועל על מנת להגיש התנגדות.
אין לדרוש מהאזרח הפשוט, שאינו מורגל בהכרח בהליכים בלשכת ההוצאה לפועל או בבתי משפט, להוציא הוצאות נוספות על ייעוץ משפטי, ולבזבז את זמנם של רשמי ההוצאה לפועל ובתי המשפט, כשטענתו היחידה והצודקת היא שפרע זה מכבר את החוב. כעולה מהראיות שהוצגו בפניי, טענה זו יכולה להתברר בנקל על ידי הנתבעת או על ידי בא כוחה במחשבי הנתבעת, ואין כל מקום לתמרץ פתיחת הליכים מיותרים - מלכתחילה או בדיעבד - אך בשל טענה מעין זו.
25. אני מקבלת אפוא את התביעה.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 30,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.
ניתן היום, י"ב אלול תשע"ו, 15 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.
