אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תביעה לאכיפת הסכם גירושין- דחיית טענות ב"כ האם לפגם בהתקשרות, שעה שהיא עצמה הייתה שותפה לעריכתו

תביעה לאכיפת הסכם גירושין- דחיית טענות ב"כ האם לפגם בהתקשרות, שעה שהיא עצמה הייתה שותפה לעריכתו

תאריך פרסום : 02/06/2016 | גרסת הדפסה

תה"ס
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
17044-03-16
25/05/2016
בפני השופט:
מרדכי (מוטי) לוי

- נגד -
תובע:
ס. ד.
נתבעת:
י. ד.
פסק דין
 
     

 

עניינו של פסק דין זה אכיפת הסכם אשר נחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט זה ביום 29/10/15 (להלן: "ההסכם").

 

  1. התובע מבקש לאכוף את התחייבות הנתבעת מכוח ההסכם ופסק הדין המתקף: לחתום על מסמכי משכנתא, כחלק מהתחייבותה לחתום על כל מסמך לצורך העברת נכס אשר הוגדר בסעיף 9 ב' 1 להסכם כ- "בית בxxx". חתימת הנתבעת נדרשת על מנת להעביר, כמוסכם, את ה"בית בxxx" על שם התובע כחלק מאיזון המשאבים בין הצדדים.

 

  1. לצורך הבהרה יובאו הסעיפים הרלוונטיים בקשר עם ה"בית בxxx":

           

סעיף 9 ב' 1 להסכם קובע: "כלל הזכויות בבית בxxx , הידוע אף כגוש xxx חלקה xxx להלן "הבית בxxx", הרשומות ע"ש הבעל והאשה בחלקים שווים יעברו על שם הבעל אגב גירושין".   

 

סעיף 9 ב' 3 להסכם קובע:  "למרות האמור בס"ק 2 לסעיף זה, ולנוכח העובדה כי הבעל מנסה לקדם הליכי השבחה לבית בxxx, ולנוכח העובדה כי זכויות צדדים שלישיים תלויות בזכויות הצדדים בבית בxxx, מתחייבת האשה לחתום על כל מסמך נדרש לצורך קידום הליכי ההשבחה וזאת אף קודם רכישת הדירה הנרכשת או הפקדת הסך של 1.6 מיליון ₪ בחשבון הנאמנות. האשה נותנת הסכמתה המפורשת, כי די בהצגת הסכם זה ואישורו ע"י כב' ביהמ"ש, כדי להוות הסכמה מטעמה לקידום הליכי ההשבחה ...".

 

  1. התובע טען שסירובה של הנתבעת לחתום על המסמכים מסב לו נזקים כבדים, מונע ממנו לעמוד בהתחייבויותיו כלפי צדדים שלישיים ואף חושף את הצדדים לתביעה.

 

  1. כאמור, הנתבעת מסרבת לחתום על המסמכים. נטען שסירובה נובע מחששה שהבטוחות אשר בהסכם לא תספקנה למקרה בו לא יעמוד התובע בהתחייבותו לרכוש דירה בשווי 1.6 מיליון ₪.

 

  1. בכתב ההגנה אין מענה לטענות התובע המועלות בכתב התביעה. בהתעלם מרקע בלתי רלוונטי בכתב ההגנה טענתה היחידה של הנתבעת היא חשש שהתובע לא יעמוד בהתחייבויותיו על פי ההסכם. כתנאי לחתימה על המסמכים והיא מבקשת בסעיף 16 לכתב ההגנה ש "בית משפט נכבד זה יבטיח את קבלת הסכום  המגיע לה מכוח ההסכם" .

 

            נער הייתי וגם זקנתי. כזאת לא ראתה עיני.

 

  1. זה המקום לציין שלצורך הבטחת התחייבויותיו, בהסכמה, נותר עיקול על זכויות התובע בדירה ברח' xxx בxxx (ס' 9 א' 7 להסכם).

 

  1. ביום 9/5/16 התקיים דיון בתביעה מושא פסק דין זה בו שבו הצדדים על עמדותיהם. הגדילה הנתבעת לעשות, באמצעות באת כוחה, שעה שהודיעה שתמשיך לסכל את ביצוע ההסכם ותתמיד בסירובה לחתום ובלשונה "היא תמשיך לעכב".

 

  1. בא כוח התובע טען בדיון "אני בתביעה לאכיפת סעיף בהסכם ותראה לי חברתי איפה יש בסעיף 9 ב (3) כתוב שהחתימה שלה על המסמכים לעניין xxx תלויה במיליון שש מאות?".

 

  1. במענה טענה הנתבעת באמצעות באת כוחה "חברי צודק" ומיד המשיכה וטענה "... ואבקש מביהמ"ש בזה הרגע ליתן לנו 10 ימים כדי להגיש תביעה לביטול ההסכם וכפי שהתרענו בפני ביהמ"ש ובמעמד אישור ההסכם, שההסכם הזה הוא הסכם שבא להשיג לתובע יתרון...".

 

  1. תמה אני מדוע נדרשת הסכמה כלשהי של בית המשפט להגשת תובענה לביטול הסכם והיאך הופך הוא להיות חלק מההתדיינות כאן. יתרה מכך, ספק גדול בעיני אם החשש מאי קיום החוזה שאת ביצועו מסכלת הנתבעת עצמה מהווה עילה בדיני החוזים לביטולו של חוזה מכוח פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים").

 

"הודעת הביטול צריכה להינתן תוך זמן סביר לאחר שנודע למתקשר על עילת הביטול...איחור מתמשך בנקיטת פעולה יזומה לביטול החוזה נוכח ידיעת הפגם שנפל בו מוליכה להשערה  של רצון המתקשר להמשיך ולהיות קשור בחוזה."  (ראו: גבריאלה שלו, דיני חוזים, (1999) (עמ' 265)).

 

  1. העלאת הטענה בדבר פגם לכאורה בהתקשרות, טענה שלא עלתה מפורשות, יש להעלות על פי הקבוע בחוק החוזים ואין די בטענה "מרשתי עשתה כהנה וכהנה ויתורים..." (פרוטוקול הדיון מיום אישור ההסכם 29/10/15) כדי לבסס את טענה של  אי כשרותו של ההסכם או פגם בכריתתו. נראה שטענה זו טוב לה שלא עלתה משעלתה. בטענה זו כשל מובנה המונח על שני אדנים: האחד, הנתבעת הייתה מיוצגת בעת החתימה על ההסכם והיא ובאת כוחה היו  מעורכי ההסכם ושותפות לו. השני קיום הדיון (ביום 29/10/15)  טרם אישור ההסכם אליו מפנה הנתבעת. בדיון מיום 9/5/16 טענה הנתבעת באמצעות באת כוחה: "...וכפי שהתרענו בפני ביהמ"ש ובמעמד אישור ההסכם, שההסכם הזה הוא הסכם שבא להשיג לתובע יתרון..." ויתמה הקורא הייתכן? הייתכן שהנתבעת אשר הייתה מיוצגת על ידי עורכת דין חתמה על הסכם מקפח? הייתכן שהפרקליטה נתנה ידה להסכם מקפח למרשתה הנתבעת?  ספק גדול בעיני שכך הוא.

 

  1. כאמור באת כוחה של הנתבעת שהתה באולם בעת אישור ההסכם והיא ומרשתה היו בעלות מעמד שווה בניסוחו  ועריכתו של ההסכם. עתה טוענת הנתבעת שאותו הסכם שהייתה שותפה לעריכתו עם באת כוחה מקפח אותה. האמנם? עיון בפרוטוקול הדיון המאשר את ההסכם  מלמד שספק זה מקבל חיזוק מדברי הנתבעת ובאת כוחה:

 

            טענה באת כוחה של הנתבעת במועד אישור ההסכם: "יש לנו את סעיף 9 להסכם שעליו ביהמ"ש יתייחס ליתן הדעת, סך של 1,600,000 ₪ שהבעל יצטרך ליתן לאישה. ההתחייבות תוך חצי שנה וייתכן שזה לא יתבצע במועדו. יכולות להיות מספר בעיות...ביהמ"ש צריך להסביר לצדדים את המשמעות" (פרוטוקול מיום אישור ההסכם 29/10/15 עמ' 5 ש' 19-23) ובהמשך: "אני מסכימה שהסכם זה אכן סוגר את כל המחלוקות שיש בין בני הזוג, במסגרת התביעות התלויות ועומדות בביהמ"ש" (פרוטוקול מיום אישור ההסכם 29/10/15 עמ' 6 ש' 4- 3 ).

 

אף שטענה זו תמוהה שכן את משמעויות ההסכם יש להבין טרם חתימה, יוחד בירור הבנתה של הנתבעת את סעיף 9 הסעיף הרלוונטי בהסכם, לענייננו. לאחר שבית המשפט ברר עם הנתבעת אם היא מבינה היטב את משמעות סעיף 9  (פרוטוקול מיום אישור ההסכם 29/10/15  עמ' 6 ש' 7) השיבה הנתבעת: "אני מבינה היטב את הקשיים שהעלתה באת כוחי לעניין סעיף 9 ומודעת לכל המשמעויות של הסעיף" (פרוטוקול מיום אישור ההסכם 29/10/15 עמ' 6 ש' 10) וטרם אישור "אני עובדת במכון יופי ומשתכרת... לשאלת בית המשפט אני משיבה שקראתי את ההסכם, הבנתי את האמור בו וחתמתי עליו מרצון" (פרוטוקול מיום אישור ההסכם 29/10/15 עמ' 7 ש' 12-13). הדברים מדברים בעד עצמם.

 

  1. "פרק ב' [לחוק החוזים-מ.ל] עוסק במקרים שבהם נפגם הרצון שהוליך להתקשרות החוזית. רצונותיהם המנוגדים והמשלימים של הצדדים לחוזה מהווים את בסיס ההסכמה החוזית, ופגם ברצונו של אחד הצדדים פוגע בהסכמה זו. הרעיון המנחה בפרק ב' הוא אפוא השאיפה לרצון חופשי של כל צד ולהסכמה אמיתית של הצדדים לחוזה.

 

בחיי יום יום מעטים החוזים הנכרתים מתוך חופש רצון מוחלט. אפשר להסתכן ולומר כי רוב החוזים נכרתים מתוך לחץ כלשהו, פסיכולוגי או כלכלי. ובכל זאת, דרכים רבות ושונות בהן מושג רצון הצדדים לחוזה אינן פוגמות את ההסכמה. עצה, שכנוע, השאה, לחץ רגשי, צורך כלכלי ואילוץ פסיכולוגי – כל אלה ועוד, אינם מהווים בדרך כלל גורמים לגיטימיים לכריתת חוזה תקף.

 

תפיסה רחבה של חופש הרצון מונחת ביסוד פרק ב', הקובע את הנסיבות שבהן, ורק בהן, יחשב לחץ כבלתי לגיטימי וכפוגם את רצון המתקשרים בחוזה. עילות הביטול הן אפוא, גיבוש סטטוטורי של מערכות הנסיבות שבהן מסלף גורם חריג את רצון ההתקשרות, עד כדי פגם  בהליך היווצרות הרצון" (ראו: גבריאלה שלו, "פגמים בכריתת חוזה" בתוך: ג. טדסקי  פירוש לחוקי החוזים (1987) עמ' 9-10).     

 

  1. כאמור, אין בכתב ההגנה טענה כלשהי המעלה הגנה כנגד התביעה. גם המועד להגיש תביעה לביטול ההסכם בתוך 10 ימים מיום 9/5/16 כפי שבקשה או התכוונה הנתבעת להגיש חלף לו עובר למועד מתן פסק דין זה.

 

  1. תקנה 143 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת: "בקדם משפט או לצרכי קדם משפט מוסמך שופט - ... (9) ליתן פסק דין לרבות פסק דין בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע  הגנה בפני התביעה;".  (ראו גם: ש. שוחט וד. שאוה סדר הדין בבית משפט לענייני משפחה (2009) עמ' 265).

 

  1. מן המובא והמקובץ לעיל ברור שיש בסיס לתביעה המתבססת על קיומו של פסק דין שלא בוטל, לא שונה ולא הוגשה כל תביעה לביטולו, קל וחומר משעה שאין לנתבעת כל טענת הגנה, זולת, כאמור, החשש שהתובע לא יעמוד בהסכם שאת ביצועו היא עצמה מסכלת.

 

  1. מצאתי לנכון להדגיש את החשיבות של צד לעמוד בתנאי חוזה שכרת. "אחד הטעמים המרכזיים לכריתת החוזה הוא רצונם של הצדדים להסתמך על קיום החיובים בו... בהיעדר חוזה אין צד יכול להיות משוכנע בכנות כוונותיו של הצד שכנגד לקיים את חובותיו, והן משום שבהיעדר חוזה ההסתמכות חושפת את המסתמך לסכנת סחטנות. החוזה הוא אמצעי להפגתם של חששות אלה.  משאדם מקבל על עצמו מחויבות חוזית, ... הוא מבטיח, כי לא תנוצל לרעה חולשת המיקוח של הצד המסתמך בשלב מאוחר יותר".

 

            (ראו: עומרי בן שחר, יובל פרוקצ'ה, "דיני חוזים" בתוך אוריאל פרוקצ'ה (עורך), הגישה הכלכלית למשפט, עמ' 201).

 

  1. בטרם נעילה מצאתי בהקשר תביעה זו להביא ממקורותינו: "אמר לו (רב ישמעאל לרבי מאיר) בני, מה מלאכתך? אמר לו: (רבי מאיר) לבלר אני. אמר לו: בני הווי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת – נמצאת מחריב את כל העולם כולו" (בבלי, ערובין יג ע"א).

 

  1. כללו של דבר התביעה מתקבלת.

 

  1. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ .

 

  1. מתיר פרסום בהסתרת פרטים מזהים ושמות הצדדים.

 

  1. תואיל המזכירות לשגר פסק הדין לצדדים ולסגור התיק.

 

ניתן היום,  י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ