פסק-דין בתיק ת"א 410-03-09

סכסוך בין שכנים באשר לגבול שבין בתיהם בגדרה, הבנויים על מגרשים שאותם הם חוכרים ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל")). בכתב התביעה המתוקן התובעים מבקשים להורות למינהל לקבוע גבולות בין מגרשיהם, על פי מפה טופוגרפית המתאימה לתוכנית בניין עיר זמ/538 (להלן: " התב"ע"), ולהכין על פי זאת גם תכנית רישום שיכון ציבורי (להלן: " תרש"צ"). עוד התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים להקים גדר בטון בין החלקות, כתנאי למילוי אדמה, ולחייבם בפיצויים בסכום של 17,546 ש"ח.

1.         רקע

א.         המקרקעין הידועים כחלקה 102 בגוש 4624 (להלן: " המקרקעין") נמצאים בניהולו של ממ"י. התובעים חוכרים מממ"י חלק מהמקרקעין הידוע כתת חלקה 102/1 (להלן: " מגרש שררה"), והנתבעים חוכרים חלק מהמקרקעין שמצפון להם ( (להלן: " מגרש מדר"). 

ב.         תוך כדי בניית ביתם של הנתבעים על מגרשם הם ערמו ערימות עפר בנקודה שלטענת התובעים נמצאת בשטח מגרשם שלהם. הנתבעים טוענים שהנקודה האמורה נמצאת במגרשם. מכאן התביעה.

ג.          בכתב התביעה המקורי, שאותו הגישו נגד הנתבעים דנן, טענו התובעים כי הנתבעים פלשו לשטחם תוך גרימת נזקים. נטען כי הגבול שבין הצדדים איננו הגבול שנקבע במפת התרש"צ שקיבלה תוקף בזמנה, כי התרש"צ בוטלה וכך גם המפה שנערכה על פי נתונים מוטעים שבסופו של דבר נפסלה. לפיכך ביקשו התובעים לחייב את  המינהל " לשרטט תרש"צ מתוקן כמצויין במפה הטופוגרפית ... והמופיע בתב"ע ...". כן התבקש סעד של פינוי, הקמת חומת בטון ופיצוי בגין נזקים. 

ד.         התובעים הגישו את תביעתם תחילה לבית משפט השלום ברחובות. בהחלטה מיום 25.2.09 הורה בית משפט השלום, לבקשת ב"כ התובעים, על מחיקת סעד הפינוי שהתבקש בה, ועל העברתה לבית משפט זה.

ה.         לאחר העברת התובענה לבית משפט זה תיקנו התובעים את תביעתם וצירפו את המינהל כנתבע. אולם, ביום 27.1.10, לבקשת המינהל ובהסכמת התובעים, החלטתי למחוק את התביעה נגד המינהל. בבקשתו ציין המינהל כי אין לו עמדה בדבר סכסוך הגבולות, אלא שבכל מקרה החובה לעריכת תוכנית לצורכי רישום ורישום החכירות לא תחול עליו (סעיף 2 בהודעת המינהל מיום 20.12.09).

ו.          בישיבת יום 16.9.09 קיבלו בעלי הדין את הצעתי למנות מודד " אשר יקבע את הגבולות בין הצדדים". בעקבות ההסכמה מיניתי את המודד חלבי לביב (להלן: " המודד" או " המומחה").

ז.          ביום 24.3.11 ערך המודד חוות דעת. בחוות הדעת סקר המודד את התוכניות הרלוונטיות: תוכנית לצרכי רישום 933/02, תרש"צ 3/60/6 שאושרה ביום 24.4.90, תוכנית מפורטת של התב"ע שאושרה ביום 11.10.89, תרש"צ 3/60/6/7 שלא אושרה, תכנית מדידה של המודד יצחק בן אבי מיום 16.11.10. כן ציין המודד כי הוגשה לו תכנית  מדידה ששם עורכה אינו נזכר בה, ואשר בעוד שהתובעים טוענים כי עורכה הוא המודד אבנר שיאון, אישר מר שיאון שלא הוא שערכה. המודד גם בחן את המצב בשטח.

ח.         במדידות ובבדיקות שערך הגיע המודד למסקנות אלו:

(1)  הגבול הדרומי של חלקה 102 (הכוללת את מגרשי בעלי הדין ומגרשים נוספים מצידיהם) שונה במפת התרש"צ לעומת מפת התב"ע. אי ההתאמה בין המפות הקטינה בכ-1.67 מ' את מגרש 5 שבתב"ע והגדילה אותו בתרש"צ.

(2)  הגבול בין מגרש 3 למגרש 2 הוזז בפועל בממוצע ב 2.4 מ' בצד הצפוני לעומת התוכנית בתב"ע.

(3)  במפת המדידה של המודד בן אבי הוזז הגבול בין מגרש התובעים לבין מגרש הנתבעים בכ- 45 ס"מ לכיוון מגרש התובעים. 

(4)  המידות בתוכנית שהתובעים טוענים כי נערכה על ידי המודד שיאון תואמות לתוכנית המודד בן אבי.

בעקבות השוני במדידות בין התוכניות השונות המליץ המומחה על תיקוני גבול גם בין מגרש 3 למגרש 4. 

ט.         התובעים לא הסכינו עם חוות הדעת ולבקשתם נחקר המודד בישיבת יום 28.8.11. בתום החקירה, ולאור הערותיי, ביקש ב"כ התובעים לשוב ולתקן את כתב התביעה, בדרך של צירוף השכנים הנוספים שבמקרקעין. ב"כ הנתבעים התנגד. לשאלתי אמר ב"כ התובעים כי לדעתו אין צורך בצירוף השכנים " כיוון שההכרעה היא בינינו בלבד. ברור שכל הכרעה בינינו לבד לא תחייב אותם" (עמ' 12 ש' 16). עוד הודיע ב"כ התובעים כי " השאלה היחידה מי צודק - האם התב"ע מחייבת את התרש"צ. ... שאם יתברר שהתב"ע גוברת על התרש"צ, אז יתברר שהמודד טעה במדידתו" (עמ' 16 ש' 20). בעקבות הדברים האלה הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה שהציג ב"כ התובעים " שהיא השאלה המרכזית והיחידה". לבקשת ב"כ התובעים אפשרתי לו לסכם טענותיו גם בתביעה הכספית. בעקבות ההחלטה הגישו הצדדים את סיכומיהם.   

2.         עיקר טענות בעלי הדין 

התובעים עומדים על טענתם באשר להעדר תוקף לתרש"צ, ועל דרישתם לחייב את המינהל להכין תכנית חדשה. כן התובעים מבקשים לצרף נתבעים נוספים הם השכנים הגובלים במגרשי הצדדים שהצעת המודד עשויה להשפיע על גבולותיהם.