עזרא נ' תמוז רקורדס בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה ע"פ חוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007, חוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 וחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981, שהגיש התובע, זמר במקצועו ועיסוקו, כנגד הנתבעים. התובע עתר לסעדים הבאים: צווי מניעה, צווי עשה וסעד כספי.

התובע הגיע להסכמה עם הנתבעים 3-4, במסגרתה הם נמחקו מהתביעה. להסכמה זו ניתן תוקף של פס"ד ביום 07.07.10.

2.הרקע להגשת התביעה-

לטענת התובע הוא זמר המוכר בשמו המסחרי "עזיז ג'מאל", שר בשפה העיראקית ומופיע בישראל ובחו"ל. עובר להגשת כתב התביעה הוא גילה כי הנתבעים 1-2 (להלן "הנתבעים") מוכרים את יצירותיו באתר האינטרנט שלהם ללא כל הרשאה ומתעשרים שלא כדין על חשבון יצירותיו. לפיכך ביקש התובע את הסעדים הבאים: מתן צווים שיאסרו על הנתבעים למכור את יצירותיו באתר האינטרנט שלהם, לציין את שמו באתר ולהציג את עטיפות הדיסקים שלו. כמו"כ ביקש כי בימ"ש יורה לנתבעים למסור לו את חשבונותיהם ודיווח מכירות יצירותיו וכן למסור לו כל עותק של יצירותיו. בנוסף עתר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי סטטוטורי וכן פיצוי ע"ס 200,000 ₪.

3.טענות ההגנה של הנתבעים-

לטענת הנתבעים יש להם אתר אינטרנט בו הם מוכרים תקליטים (להלן גם "דיסקים" או "יצירות") כדין, הנרכשים ומופצים באמצעות כל חברות התקליטים בישראל. את יצירות התובע הם מכרו לאחר שרכשו את הדיסקים כדין מחברת "האחים אזולאי" שהציגה עצמה כמי שרכשה את זכויותיו של התובע כדין.

בתצהיר עדות ראשית מטעם התובע נטען כי טענות ההגנה של הנתבעים הינם בגדר "סיפורי אלף לילה ולילה", אך גם אם היה בהן אמת, משהובהר לנתבעים כי התובע הינו בעל זכויות היוצרים היה עליהם לחדול ממכירת הדיסקים, דבר שלא נעשה.

באשר למעורבותם של האחים אזולאי, טען התובע בתצהירו, כי כל שעשו למענו הוא הדפסת הדיסקים תמורתם שילם את מלוא העלות, אף שאין בידיו קבלות הואיל "וחלפו עשר שנים", והואיל והתשלום נעשה "בשחור" (סעיף 25 לתצהיר). התובע סיכם עם האחים אזולאי כי הם יהיו רשאים למכור את הדיסקים בחנותם ללא תמורה.

באשר למסמכים שצרפו הנתבעים טען התובע כי גם אם הם מסמכים אותנטיים, הרי גם מהם עולה כי הוא נותר בעל זכויות היוצרים. ומכל מקום, ההיתר לאחים אזולאי היה למכור את הדיסקים בחנותם בלבד, ובוודאי שלא ניתן היתר למכור את הדיסקים להפצה ע"י אחרים.

4.המסמכים שהציגו הנתבעים- נ/1, נ/2

נ/1 הוא "זיכרון דברים" מיום 13.09.02, חתום ע"י התובע וכתוב ע"ג נייר מכתבים של האחים אזולאי, בו נאמר: "אני עזיז גלל מאשר בזאת שמסרתי לאחים אזולאי מסטר בעירקית- וזכותם לעשות במסטר כרצונם למכור לסחור לסוחרים ויחידים- לשכפל קלטות, דיסקים בארץ ובחול, ללא הגבלת זמן. המסטר הנ"ל הוא בלעדי שייך להם לעד. מסרתי להם את המסטר כתמורה שאני אתפרסם". בהמשך המסמך מפורטים שמות השירים הכלולים במסטר.

נ/2 אף הוא מסמך החתום ע"י התובע ע"ג נייר מסמכים של האחים אזולאי, ובו מתחייב התובע: "מסרתי לאזולאי ג'קי מסטרים בעירקית DVD וזכותו לעשות בהם כרצונו למכור לסחור לשכפל דיסקים DVD קלטות וכיו"ב לכל מטרה מסחרית והמסטרים הנ"ל שייכים בלעדית לאזולאי ללא הגבלת זמן אזולאי מתחייב להפיץ את החומר הנ"ל בכל הארץ. יצויין שעזיז גלל לא קיבל כל תמורה אלה לפירסום בלבד של הזמר. זכויות היוצרים שייכים לעזיז גלל".

5.דיון והכרעה-

האם התקיימו בנסיבות העניין עוולות על פי החיקוקים עליהם מסתמך התובע בתביעתו?

חוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007

אני דוחה את הטענה לפיה זכויות היוצרים במסטר, או בדיסקים שהוצעו למכירה באתר הנתבעים, שייכות לתובע.

אכן בסיפא למסמך נ/1 נאמר, כאמור לעיל, כי "זכויות היוצרים שייכות לעזיז גלל", ואמנם אין מחלוקת כי התובע הינו מי שמכונה "עזיז גמל", אלא כפי שנראה להלן, כל הזכויות שהיו לתובע, הועברו ללא תמורה לבית העסק המכונה "אחים אזולאי", הכל כפי שנראה בהרחבה בהמשך.

לא זו אף זאת, בסעיף 33 לחוק זכויות יוצרים נקבע כי הבעלים הראשון של הזכויות הוא יוצר היצירה. גם אליבא דברי התובע בעדותו הוא איננו יוצר היצירה בכל השירים שבדיסקים, אלא שלטענתו חלק מהיוצרים נפטרו, וחלק נתנו לו רשות לעשות שימוש ביצירותיהם. אף שע"פ סעיף 37(א) לחוק, היה על התובע להציג מסמך בכתב כי כך הוא הדבר, וכי אכן קיבל רשות לעשות שימוש ביצירותיהם של אחרים, מסמך כזה לא הוצג.

מתברר כי הן הנתבעים והן האחים אזולאי היו זהירים מן התובע. האחים אזולאי קיבלו לידיהם מסמך בכתב מהתובע, והנתבעים הקפידו לברר עם האחים אזולאי כי זכויות התובע הועברו אליהם כדין, והדבר אף נכתב במפורש בגב אריזת הדיסקים.