נאפה השקעות בע"מ ואח' נ' מדרשת רופין-מוס ד להשכלה גבוהה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש לסלק על הסף את הודעת צד ג' שהוציאה המשיבה כנגדו.

המשיבה מתייחסת לזיקתו של המבקש לתביעה בסעיפים 35-37 בהודעה כדלקמן:

המשיבה מבססת את טענתה בדבר ידיעתו של המבקש אודות השיקים "בזמן אמת" על האמור בסעיף 4 לכתב התביעה שבו נטען כדלקמן:

בבקשה לסילוק על הסף נטען תחילה כי אין כל יריבות בין המבקש לבין המשיבה. כך נטען כי בזמן הרלוונטי, לא כיהן המבקש כנושא משרה במדרשת רופין ואף לא היה בגדר "עובד" של המדרשה. מתצהירו של המבקש עולה כי הועסק בתור מנהל כספים אצל המשיבה עד לחודש אוקטובר 2004, ולאחר מועד זה החל לעבוד בחברה שבבעלותו של צד ג' 1 (המשיב 3), שהיה מורשה חתימה ושותף במשיבה. המבקש הצהיר כי מר קריסטל החליט לשלם את משכורתו באמצעות תלוש משכורת של המשיבה, ואין די בכך על מנת לייחס למבקש אחריות במסגרת התובענה שבפנינו. ב"כ המבקש הפנה לסעיפים הרלוונטיים בהודעה וטען כי המשיבה מנסה לייחס לו אחריות בגין פעולות אשר נעשו במהלך החודשים דצמבר 2005 וינואר 2006, כאשר הוא עבד עד חודש אוקטובר 2004 בלבד. בנוסף נטען כי אין בהודעה פירוט כנדרש לצורך ביסוס טענות של זיוף, מרמה ו"הדבר מדבר בעדו", ועל כן אין גם בטענות אלה כדי לבסס עילת תביעה כנגד המבקש.

בתגובה לבקשה נטען על ידי ב"כ המשיבה כי המבקש מודה בסעיף 25 לבקשה עצמה כי הוא עבד אצל המשיב 3, רונן קריסטל, ואף מסר את השיקים בהתאם להוראותיו. עוד נטען בתגובה כי די בכך שהמבקש מאשר כי פעל בהתאם להנחיותיו של רונן קריסטל וכי הקשר היחיד שלו היה שהוא קיבל תלוש משכורת מהמשיבה, בעת שטען כי לא היה בגדר עובד של המדרשה, כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. בנוסף לכך נטען כי די בכך שהמבקש צירף תצהיר לבקשתו כדי לדחות את הבקשה, שכן יש לקבוע האם לסלק את הודעת צד ג' על הסף על בסיס האמור בכתבי הטענות בלבד.

כעולה מהקטעים המצוטטים לעיל, הטענות אשר פורטו בכתב התביעה ובהודעת צד ג' כנגד המבקש כלליות מדי. אין כל התייחסות ל"זמנים הרלוונטיים" כאשר היה על המשיבה לפרט זאת. בהודעה צוין כי המבקש התרשל בכך "שנמנע מליידע" ועל כן הפר את חובתו, אולם אין פירוט בנוגע להתרשלות ולהפרה כנדרש.

בנוסף יצוין כי מדובר בתובענה שטרית אשר לא נפתחה בדרך של "מסירת כתב תביעה" כקבוע בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי. לאור זאת, חלה תקנה 217 לתקנות והיה על המשיבה, שולחת הודעת צד ג', לבקש רשות מבית המשפט ליתן הודעה לצדדים שלישיים. בתקנה 217(ב) נקבע כי "בית המשפט או הרשם רשאי להיעתר לבקשה לאחר שנתן לשאר בעלי הדין לומר את דברם, או לדחותה". הרציונל שבבסיס התקנה הנ"ל הינו מניעת הכבדה וסרבול הליכים אשר אמורים להתנהל בצורה יעילה ומהירה. הוגשו שטרות לביצוע, המשיבה מעלה טענות הגנה, ועל בית המשפט להכריע האם די בטענות הגנה אלו על מנת לדחות או לקבל את התובענה השטרית, כאשר על פי רוב אין לסרבל דיון בתובענה שטרית ולאפשר הגשת הודעת צד שלישי כדבר שבשגרה.

216.בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1)כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2)כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3)כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי.

217.(א)בתובענה שלא כאמור בתקנה 216 רשאי בעל דין, תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לו כתב התביעה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, לבקש מבית המשפט או הרשם רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה האמורה, כאילו היה נתבע.

(ב)בית המשפט או הרשם רשאי להיעתר לבקשה, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין לומר את דברם, או לדחותה, וכן הוא רשאי להורות על החלפת כתבי טענות או לתת כל הוראה אחרת או נוספת, ככל המתחייב ממהותו של הענין.

כמו כן ראו החלטה בת.א. 5282/99‏‏ מיזוג פלוס בע"מ נ' המשווק המרכזי חומרי גלם בע"מ, אשר ניתנה על ידי כב' השופט י. שנלר בהיותו שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, שם התייחס לצורך בקבלת רשות להגשת הודעת צד שלישי בתובענה שטרית וקבע כי "אכן, לא בכדי נזקקת המבקשת לרשות בית המשפט להפעיל שיקול דעתו אם ליתן הרשות".

בכתב ההגנה טענות הגנה שטריות. ראה לעניין זה סעיף 15 לכתב ההגנה:

כמו כן הועלתה טענת מרמה וזיוף כנ"ל. על בית המשפט לקבוע האם יש חבות שטרית או שקיימות הגנות מפני התובענה השטרית, כאשר בנסיבות העניין יש בריבוי הודעות צד ג' כדי לסרבל את הדיון באופן משמעותי. באם תסבור התובעת כי היה עליה להגיש תביעה כנגד צדדים אחרים, היא רשאית לשקול זאת. באם המשיבה, הנתבעת, סבורה כי יש מקום להגיש תביעה כנגד צדדים אחרים היא רשאית לעשות כן.

לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את בקשתו של המבקש, צד ג' 3, לסילוק על הסף של הודעת צד ג' שהוגשה נגדו, מוחק את ההודעה שהוגשה כנגד צד ג' 3, ומחייב את המשיבה, שולחת ההודעה, לשלם למבקש סך של 6,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.

משהתקבלו הבקשות לסילוק על הסף של ההודעות כנגד צדדי ג' 2 ו- 3, כפי שעולה מהחלטה זו ומהחלטה נוספת שניתנה היום, הנני נותן במעמד זה צו לגילוי מסמכים הדדי בתצהיר תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. צד אשר יהיה מעוניין להמציא שאלון מתבקש להמציאו לצד השני תוך 40 יום ממועד קבלת העתק של החלטה זו. צד אשר מקבל שאלון מתבקש להשיב עליו תוך 15 ימים מיום המסירה.

כעולה מפרוטוקול הדיון האחרון שהתקיים ביום 4/11/10, טרם הוגשה בקשה לסילוק על הסף של ההודעה כנגד צד ג' 4. צד ג' 4 רשאי להגיש בקשה כזו תוך 15 ימים מהיום, אולם לנוכח קבלת הבקשות האחרות לסילוק על הסף של ההודעות כנגד צדדי ג' 2 ו- 3, מן הראוי לשקול הסדר בין הצדדים בעניין זה בהתאם.