המוררו נ' קרפל ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לפי טענתה, בשל נשיכות כלב שחור בבעלותה של לירון קרפל (להלן: "לירון"), שהתגוררה במועד הרלבנטי לתביעה בבית אמה, הנתבעת 2, רבקה קרפל (להלן: "רבקה") ברחוב הארזים 101 בקרית חיים.

התובעת היא עובדת זרה המטפלת בקשיש. לטענתה, בעת שטיילה ביום שבת, 25.4.09, בשעה 17:00 לערך, בסמוך לביתו של המטופל שלה, הותקפה על ידי כלב גדול ושחור המלווה בכלב גדול חום.

התובעת טוענת כי הכלב השחור תקף אותה והפיל אותה ארצה, נשך אותה בגבה, בעכוזה ובחזה, ואף ניסה לחנוק אותה. לטענתה, בעלת הכלב הגיעה עם רצועה למקום, הניחה את הרצועה על הכלב התוקף, ונכנסה עימו ועם הכלב החום לחצר ביתה, תוך שהיא מפקירה את התובעת מדממת על הכביש.

נטען כי התובעת ניגשה לבית משפחת קרפל במוצאי שבת של אותו היום, בשעה 21:00 או בסמוך, יחד עם בתו של המטופל שלה, הגב' ליטמן, ושם זיהתה את האישה שלקחה את הכלב השחור בחזרה הביתה לאחר תקיפתה.

ביום 26.4.09 פנתה התובעת למשרד הבריאות, קיבלה זריקת טטנוס, והרופא שבדק אותה ציין כי נראו סימני פציעה באצבע יד ימין, בחזה ובישבן "עם סימני נעיצת שיניים עם סימני דימום". ביום 27.4.09 פנתה התובעת לטיפול רפואי שבמסגרתו אובחן חתך באצבע 3 ביד ימין, המטומה באצבע 1 ביד ימין, חתך באצבע 4 יד ימין, המטומות בשני השדיים, שריטה והמטומה בעכוז שמאל ושריטה בגב התחתון.

התביעה הוגשה בתחילה רק כנגד הנתבעות 2-1 (להלן ביחד: "משפחת קרפל"), וכן כנגד צביקה קרפל שלבקשת התובעת, התביעה נגדו נמחקה, לאחר שהתברר כי הוא בעלה לשעבר של רבקה, ואינו מתגורר בביתה. לאחר הדיון הראשון שהתקיים בתיק, ובהמלצת בית המשפט, צורפו כנתבעים נוספים הנתבעים 3 (להלן: "משפחת ברק").

הנתבעות 2-1 לא הכחישו בכתב הגנתן את טענת התובעת כי הותקפה על ידי כלב, אלא רק את טענתה כי כלבה השחור של לירון הוא שתקף אותה. לטענתן, ביתן מגודר בגדר גבוהה וסגורה המסכלת כל אפשרות של יציאת הכלב מהחצר. נטען כי בזמן האירוע שהו בבית, הנתבעות 2-1 וחברה של לירון (כיום בעלה), רובי ציון, כאשר בכל אותה עת היה הכלב תחת השגחתן של הנתבעות 2-1 מבלי שהתרחש כל אירוע חריג. הנתבעות 2-1 טענו כי אירוע התקיפה של הכלב השחור לא התרחש מעולם, וכי הפעם הראשונה שבה התוודעו לטענות התובעת, הייתה באותו ערב שבו הגיעה התובעת מלווה בגב' ליטמן להתלונן בפניהן על תקיפת הכלב.

ראיות התובעת והנתבעות 2-1 נשמעו ביום 6.4.10. התובעת סיפרה בעדותה כי הכלב שתקף אותה היה כלב שחור וגדול המלווה בכלב נוסף שעמד בצד, שצבעו "צבע אפור בערך, לא כ"כ ברור, אולי צבע חום עם כתמים". התובעת הציגה בפניי את הבגדים שלבשה בעת האירוע כשהם קרועים. היא זיהתה את גב' רבקה קרפל שהייתה נוכחת באולם בית המשפט כמי שניגשה להחזיר את הכלב לביתה לאחר שתקף אותה.

לדבריה:

"כשגב' קרפל התקרבה לשער הגדר הכלב תיכף הפסיק להתנפל עלי, שחרר אותי והתקרב לגב' ונכנס לחצר. הכלב יחד עם האישה נכנסו לחצר והשער נסגר".

התובעת ציינה כי כל שהיא מבקשת זה שהנתבעות 2-1 יודו בכך שהאירוע אכן התרחש "כמו בני אדם".

בעדותה בפניי זיהתה התובעת את מר צביקה קרפל, שהינו הגרוש של הגב' רבקה קרפל, כמי שהיה נוכח במפגש שהתקיים בין התובעת לנתבעות 2-1 במוצאי שבת של יום התקיפה. ואולם, התברר כי מר צביקה קרפל אינו מתגורר בביתה של רבקה, וגם הגב' ליטמן שליוותה את התובעת אישרה את דבריו כי לא היה נוכח בביתה של רבקה באותו מוצאי שבת.

בפני התובעת הוצגה במהלך הדיון תמונה של כלב שחור, והתובעת נשאלה על ידי משפחת קרפל האם זהו הכלב שתקף אותה. התובעת השיבה בחיוב, אך לטענת הנתבעות 2-1, תמונת הכלב שהוצגה בפניה אינה של לירון, אלא של השכנים, משפחת ברק.

הגב' לירון קרפל, בעלת הכלב השחור, טענה בעדותה כי ביום האירוע הנטען, הכלב היה בגינה כאשר השער והחצר סגורים. לטענתה, הכלב השחור היה בטווח הראייה שלה, ואם היה יוצא מהגינה, הייתה מבחינה בכך. במהלך עדותה ציינה לירון כי הכלב השחור ניתן לה על ידי השכנים, משפחת ברק, לאחר שכלבתם המליטה גורים, ולכן צורתו דומה להפליא לכלבותיהם של השכנים, משפחת ברק (כלבה אחת של משפחת ברק היא אמה של הכלב השחור של לירון, והכלבה השנייה היא אחותו).

לטענתה של לירון, כלבה השחור מעולם לא נשך בעבר, ובעוד שכלבה הוא כלב בית, כלבם של השכנים, משפחת ברק, "מסתובב בחוץ". לירון צירפה תמונות של כלבותיהם של משפחת ברק, כמו גם תמונות של כלבים שחורים אחרים המסתובבים בשכונה באופן חופשי, ואשר עשויים היו לתקוף את התובעת. לירון אישרה בעדותה כי אחותה מורן היא בעלת כלב חום.

רבקה קרפל בעדותה טענה כי כל מעורבותה באירוע נשוא התביעה הייתה בפגישה שהתקיימה במוצאי שבת בעת שהתובעת הגיעה לביתה מלווה בגב' ליטמן.

רבקה קרפל הכחישה את הטענה כי היא זו שהכניסה את הכלב לחצר, וציינה בעדותה כי לשכנים, משפחת ברק, "אותם כלבים בדיוק", משום שהכלב של בתה לירון הוא הבן של כלבת השכנים.

מורן קרפל בעדותה אישרה את דברי אחותה לירון כי ביום האירוע הוצאו הכלבים החוצה לגינה. ואולם, לדבריה, היא תמיד מוודאת כי השער סגור, וכי אין אפשרות לצאת מהחצר.

על רקע ניסיונות הנתבעות 2-1 לייחס את התקיפה לכלבם של משפחת ברק, ובשל הסתירה שנתגלתה בעדותה של התובעת לעומת עדותה של גב' ליטמן באשר לנוכחותו של בעלה לשעבר של רבקה קרפל, צביקה, במפגש שהתקיים במוצאי השבת של יום האירוע, המלצתי לתובעת לתקן את התביעה לשם צירופם של השכנים, משפחת ברק, כנתבעים נוספים בתיק. הוריתי כי התיקון יתבצע באמצעות פרוטוקול בית המשפט, ובאותו מעמד קבעתי ישיבה נוספת ליום 1.6.10, שאליה זומנו גם הנתבעים 3, משפחת ברק.