המדינה אכפה את חוק שעות עבודה ומנוחה באופן בררני

החלטתי לקבל את הטענה להגנה מן הצדק ולבטל את כתבי האישום.

העובדות הצריכות לעניין

8.                   הנאשמות הינן חברות אשר מפעילות חנויות מסוגים שונים במרכזי קניות ציבוריים שונים באזורים שונים בארץ.

9.                   כנגד הנאשמות הוגשו כתבי האישום בהם מצוינים פרטי עבירות לכאורה אשר ביצעו בכך שהעבידו עובדים ביום המנוחה השבועית.

10.               עובדות אלו מבססות לכאורה את היסוד העובדתי בעבירות לפי סעיפים 7(א), 7(ב),9 ו-26(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה).

טענות הנאשמות

11.               הנאשמות טוענות כי המאשימה אוכפת את העבירות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה באופן בררני ("אכיפה סלקטיבית"). המאשימה איננה שולחת את פקחיה לעסקים הזהים במהותם לעסקי הנאשמות ולא מוגשים כנגד בעלי עסקים אלו כתבי אישום.

12.               הנאשמות מצביעות על עסקים שונים הפועלים בשבת אשר פקחי המאשימה כלל אינם נשלחים אליהם, בעוד שכנגד הנאשמות מוגשות הודעות קנס וכתבי אישום רבים. הנאשמות מציינות כי חוק שעות עבודה ומנוחה איננו נאכף כנגד עסקים הפועלים בנתב"ג, ערוץ הקניות ורשתות מכירה באינטרנט.

13.               הנאשמות מציינות כי רשות שדות התעופה אף פרסמה מכרזים לקבלת זכיונות לפתיחת חנויות בנתב"ג המחייבים עבודה בשבת, מבלי שלחנויות שם ישנו היתר מתאים.

טענות המאשימה

14.               המאשימה טוענת כי אין מדובר באכיפה בררנית, כי אם באכיפה חלקית שנובעת מאילוצי כוח אדם. עוד נטען כי הנאשמות לא הוכיחו את טענותיהן לגבי היות האכיפה כנגדן בררנית.

15.               באשר לנתב"ג טוענת המאשימה כי בתקופה בה בוצעו העבירות בידי הנאשמות, מספר החנויות שם היה קטן מכיוון שהטרמינל שנעשה בו שימוש היה טרמינל 1 שהינו קטן יותר. למעלה מכך, הנאשמות לא הוכיחו כי מלבד נתב"ג לא נאכף החוק כלפי עסקים אחרים ברחבי הארץ וכי המאשימה אוכפת את החוק רק כלפיהן.

הכרעה

16.               קשה להמעיט במרכזיותה ובחשיבותה של השבת במסורת היהודית. הציווי על איסור מלאכה בשבת נתפס ביהדות לא רק כציווי דתי לשם שמיים, אלא כציווי סוציאלי המיועד לטובת העם היהודי:

" אמר לי הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם" ( שבת י' ע"ב)

17.               האיסור ההלכתי על עשיית ל"ט אבות מלאכה בשבת הינו מוחלט, למעט במקרים של פיקוח נפש. למעשה אדם המחלל את קדושת השבת חייב מיתה, כפי שמציין הרמב"ם בספרו "משנה תורה":

"שביתה בשביעי ממלאכה-מצות עשה, שנאמר "וביום השביעי תשבות" (שמות כג,יב; שמות לד,כא).  וכל העושה בו מלאכה, ביטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה, שנאמר "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ,ט; דברים ה,יג).  ומה הוא חייב על עשיית מלאכה-אם עשה ברצונו בזדון, חייב כרת, ואם היו שם עדים והתראה, נסקל; ואם עשה בשגגה, חייב קרבן חטאת קבועה." (הרמב"ם משנה תורה, ספר זמנים, הלכות שבת, ב,א)

18.               עוד מציין הרמב"ם כי חילול השבת יכול שיהא אך ורק במקרים של פיקוח נפש

"דחויה היא שבת, אצל סכנת נפשות, כשאר כל המצוות; לפיכך חולה שיש בו סכנה-עושין לו כל צרכיו בשבת, על פי רופא אומן של אותו מקום.  ספק שהוא צריך לחלל עליו את השבת, ספק שאינו צריך, וכן אם אמר רופא לחלל עליו את השבת, ורופא אחר אומר אינו צריך-מחללין עליו את השבת:  שספק נפשות, דוחה את השבת." (שם, שם).

19.               אלא שעם חלוף הזמן, שנים רבות טרם הקמת המדינה, הפכה העבודה בשבת לחזון נפרץ. הפרת קדושת השבת הביאה לביקורת רבה מחוגים דתיים ושאינם דתיים כאחד. אך לאחרונה התייחס כב' השופט רבינוביץ' בפסק דינו לביקורת זו בהרחבה (עפ (ארצי) 2/99 מדינת ישראל נ' קיבוץ צרעה (אגודה שיתופית) ואח' (טרם פורסם)). יפים במיוחד לענייננו דברים, שצוטטו בפסק הדין, מפי המשורר לאומי חיים נחמן ביאליק לאחר שהתוודע לחילול שבת בקיבוץ גבע ( שם, עמ' 24-25 לפסק הדין):

"ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי.

בלי שבת אין צלם אלקים וצלם אנוש בעולם. אילו היתה העבודה תכלית לעצמה הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גונו ככלי אין חפץ בו?

בפעם הזאת לא על שמירת המצוות בכלל דברתי אלא ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת תורת האדם כולה... בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא התרבות ואם אתה לא עמדת על ההבדל שבין שמירת השבת לשמירת שאר המצוות, סימן רע הוא לך ולכל שכמותך. ואוי ואבוי לכולנו שראינוכם בכך".