1. בפניי תביעה של שותפות עורכי דין לתשלום שכר טרחה בסך של 69,303 ש"ח, בגין שירותים משפטיים שהוענקו לנתבעת בקשר לסכסוך בינה לבין בעלה, לרבות הגשת תביעה לתשלום מזונות, תביעה רכושית, תביעה למשמורת קטינים ובקשות ביניים שונות.
2. הנתבעת מאשרת כי חתמה על הסכם שכר הטירחה שצורף כנספח לתביעה, אך היא מבקשת להתגונן באמצעות מספר טענות.
3. הנתבעת טוענת כי בחודש אפריל 2004 עלו נישואיה על שרטון והיא נפרדה מבעלה. השניים פנו להליכי גישור אצל המגשרת אורה הדר. הנתבעת טוענת כי היתה במצב נפשי קשה ביותר, שרוייה בדכאון כבד ולא עבדה. המגשרת ניצלה את מצוקתה הקשה ושכנעה אותה להתעמת עם הבעל ולא לקבל את הצעתו. היא אף הפנתה את הנתבעת לעו"ד שלזינגר, אחד משותפי התובעת, והשניים ניצלו את מצבה הנפשי הקשה כדי להחתימה על הסדר שכר טרחה דרקוני שבימים כתיקונם לא היתה חותמת עליו. הנתבעת מציינת כי המגשרת ניצלה אותה לשם קבלת סיוע בכתיבת עבודת הדוקטורט של המגשרת והבטיחה כי בתמורה תדאג להפחית את שכר הטירחה הנדרש על ידי התובעת. הנתבעת נפגשה עם עו"ד שלזינגר אשר הציג בפניה תמונה ורודה של מצבה המשפטי, שהתבררה כחסרת כיסוי. הוא גם הבטיח לה ששכרו ימומן הלכה למעשה מכספים שהנתבעת תקבל מבעלה בעקבות ההליכים המשפטיים. בסופו של דבר לא עלה בידי עו"ד שלזינגר להשיג את התוצאה המובטחת והנתבעת נאלצה להגיע להסדר פשרה עם בעלה בלא מעורבותו של עו"ד שלזינגר.
4. גם אם אניח לצורך הענין כי המגשרת נהגה שלא כהלכה ביחסיה עם הנתבעת- ואיני קובע כל ממצא בענין זה באשר המגשרת אינה בעלת דין בהליך הנוכחי- אין לכך כל רלבנטיות לתביעה הנוכחית, שהיא כזכור תביעת שכר טרחה של עורך דין על בסיס הסכם שכר טרחה שהועלה על הכתב ונחתם כדת וכדין. על כן, הנתבעת אינה יכולה לקזז מהחוב המגיע לתובעת את הסכום המגיע לה לטענתה מאת המגשרת בגין הסיוע שהגישה לה כביכול בכתיבת עבודת הדוקטורט.
5. הטענה בדבר מצבה הנפשי הרעוע של הנתבעת עובר לכריתת הסכם שכר הטירחה עם התובעת היא טענה בעלמא שאינה נתמכת במסמך כלשהו, כגון, אישורים רפואיים מתאימים. נקל לשער כי כל מי שמצוי בהליכי גירושין אינו שרוי במצב רוח מרומם, לשון המעטה, ועדיין אין בכך כדי לאיין התחייבויות משפטיות שהוא מקבל על עצמו. בהקשר זה יצויין כי הסכם שכר הטרחה נכרת ביום 16.8.2004. ביום 15.9.2004 התפרסמה כתבה במוסף עיתון "הארץ" בה התראיינה הנתבעת (מוצג ת/1) והציגה עצמה כמי שעובדת בתפקיד מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בחברה מסויימת. הנתבעת אף נתבקשה לדרג את תחושת האושר שלה בסולם שבין 1 ל-10 ותשובתה היתה "
כרגע 8, בסיום ההליך יהיה 9". הנתבעת אישרה בעדותה כי אכן אמרה את הדברים המיוחסים לה בכתבה. דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הטענה כאילו באותה עת הנתבעת היתה שרוייה במצוקה נפשית קשה.
6. זאת ועוד, לעיצומו של ענין, טענת הנתבעת בדבר עושק וניצול מצבה לרעה אינה יכולה להתקבל, באשר בפני הנתבעת עמדה כל העת האפשרות לשכור את שירותיו של עו"ד אחר. איש לא כפה עליה את ההתקשרות עם עו"ד שלזינגר והא ראייה, כעבור זמן קצר יחסית, בחודש נובמבר 2004, היא החליטה על דעת עצמה לחתום עם בעלה על הסכם יחסי ממון וגירושים, בניגוד להמלצתו של עו"ד שלזינגר, שאף ביקש כי תחתום על אישור לפיו ההסכם נחתם בלא ידיעתו ובניגוד להמלצתו. כפי שמציינת פרופ' שלו בספרה דיני חוזים, "
אחד המבחנים לקיומה של מצוקה הוא העדר אלטרנטיבה ממשית סבירה להתקשרות בחוזה הנדון" (ע' 346). יסוד זה אינו מתקיים במקרה דנן.
7. ס' 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (
להלן: "חוק החוזים") מגדיר מהו עושק:
"
מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."
במקרה דנן לא שוכנעתי כלל כי עו"ד שלזינגר ניצל את מצוקתה של הנתבעת במובן ס' 18 הנ"ל. ודוק: כל אימת שאדם נאלץ לשכור את שירותיו של עו"ד הוא מצוי במצוקה כזו או אחרת, אך פשיטא שנדרשת מצוקה של ממש, בצירוף אלמנט של ניצול, על מנת לבוא בגדרו של ס' 18 הנ"ל.
כעולה משורה ארוכה של פסקי דין שבחנו סוגייה זו, לא די במצוקה "רגילה" אלא נדרש שתהיה זו מצוקה חמורה וכבדת משקל, עד אשר יהא בכוחה להטות את שיקול דעתו הרציונלי של המתקשר. כפי שנקבע בע"א 403/80
חי סאסי ואח' נ' נעימה קיקאון
פ"ד לו(1), 762 ,עמ' 767-768:
"
לפיכך חייבים המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית וחוסר הניסיון להיות כבדי משקל, ועל בית המשפט להשתכנע, שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול-דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון
... גם שיקולים של מדיניות משפטית מחייבים הגנה על ביטחון המסחר, שאל לנו לערערו על-ידי כל רוח מצויה." (הדגשות אינן במקור)
וראה גם ע"א 3156/98
יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן
פ"ד נה(1), 939 ,עמ' 949-950, שם נקבע כי:
"לא כל קושי כלכלי ארעי או חולף בו נתון אדם מצדיק את ביטול ההסכם עליו חתם ולא כל פער באורך הנשימה של הצדדים מקים עילת ביטול מחמת עושק..."
בע"א 9609/01
מול הים (1978) בע"מ (לשעבר-מרכז אום רשרש בע"מ) נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב
תק-על 2004(1), 2819 ,עמ' 2826, נקבע כי:
"... בכך אין כדי להמעיט את הדרישה, כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם,
כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה
... באשר היא מאפשרת לצד לחוזה שאינו חסר דעה או פסול דין, שחתם על חוזה מרצון, לבטל את החוזה, בשל שדעתו
לא הייתה מיושבת עליו לחלוטין
".
יש לציין, כי המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית של המתקשר, כמו גם חוסר ניסיונו, חייבים להיות כבדי משקל
... "
מצוקה משמע מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף
"...
אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי, המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל
... "מתקשרים חוזיים פועלים ממילא תחת לחצים ואילוצים כלכליים שונים וקיים חשש מפני ערעור הביטחון המשפטי אם כל קושי כלכלי יפתח את השער לטענת עושק" (הדגשות אינן במקור)
בע"א 5490/92
פגס ו-3 אח' נ' פגס
.תק-על 94(4), 516 ,עמ' 519, בו נדון תיק גירושין, נקבע כי:
"
מצב העשוק, היינו מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית וחוסר נסיונו, צריך להיות חמור וקיצוני כדי לקיים את היסוד האמור של עילת העושק
, ... המצב הקיצוני של מצוקה שהחוק דן בו מתייחס על פי מובנו והקשרו לחוסר אונים הנובע משקיעה כלכלית או אישית קשה וחמורה. הנטיה של בית המשפט תהיה בדרך כלל לכבד את הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה, ודבר זה נכון לגבי חוזים מסחריים וגם לגבי הסכמי גירושין...
על כן, יתכן כי צד לחוזה יסכים לתנאים שהם מבחינה אובייקטיבית גרועים אך מחישים את הגירושין, עניין החשוב לו אותה שעה יותר מכל דבר אחר
. ההעדפה של מגרעות יחסיות איננה יוצרת עדיין מצב של מצוקה, היינו הצורך לבחור לעתים בין שתי רעות אינו יוצר אותן נסיבות קיצוניות הצריכות להצדיק מתן גושפנקא לביטולו בדיעבד של חוזה, שהרי יש גם אינטרס ציבורי בקיומם של חוזים וביציבותן של התקשרויות,
וההתערבות של הערכאה השיפוטית צריכה להיות מופנית לאותם מקרים בהם מתווספות על שיקולי הכדאיות גם נסיבות אישיות קשות היוצרות מצב של היעדר ברירה, ואינן מותירות חלופה סבירה למי שנדחק לפינה שאין מוצא ממנה."
(הדגשות אינן במקור)
8. זאת ועוד, הגם שהסכם שכר הטרחה עליו חתמה הנתבעת כולל חיוב בשכר טירחה בשיעור גבוה- סך השווה ל- 20,000 דולר בגין הטיפול הכולל בסכסוך שבין הנתבעת לבעלה- לא ניתן לקבוע כי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. צריך גם לזכור כי הנתבעת קטעה את הטיפול המשפטי באיבו, ובניגוד להמלצתו של עו"ד שלזינגר, כך שלא ניתן להאשימו על שלא השיג את התוצאה המובטחת על ידו, אם אכן הובטחה תוצאה כזו.
9. בנוסף, התברר כי אין ממש בטענתה של הנתבעת כאילו עו"ד שלזינגר לא ביצע פעולות כלשהן עבורה. הנתבעת אישרה בחקירתה כי עו"ד שלזינגר הגיש בשמה תביעה למזונות, בקשה לפסיקת מזונות זמניים, בקשה בענייני רכוש, בקשה למינוי כונס נכסים ובקשה למשמורת (ע' 1 לפרוטוקול). עו"ד שלזינגר אף הופיע בשם הנתבעת בישיבה ביום 20.2.2005 בה אושר ההסכם בינה לבין בעלה, וגרם להכנסת תיקונים בהסכם זה (ראה ת/2 ועדות הנתבעת בע' 4 להסכם).