הוריו של מוגבל בניידות זכאים להיות מוכרים כמורשי נהיגה על פי הסכם הניידות

השופט אילן איטח

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר יצחק רז ומר דב רוזנברג; ב"ל 43401-07-12), שבו נקבע כי הורי המשיב 2 ייחשבו כמי שמתקיימים בהם תנאי המגורים שבהגדרה "קרוב משפחה" בסעיף 2 להסכם הניידות.

המסגרת העובדתית

2. ואלה עובדות הרקע הרלוונטיות לענייננו:
   • המשיב 2 (להלן – אלמוני), יליד 1991, לוקה בשיתוק מוחי - דיפלגיה ספסטית, עם חולשת צד שמאל של הגוף ועם ליקוי ראיה קשה. לאלמוני דרגת נכות רפואית בשיעור של 100% ודרגת מוגבלות בניידות בשיעור 80%.
   • המשיבה 1 (להלן – פלונית) – אִמו של אלמוני, ובן זוגה (להלן ביחד – ההורים), משמשים על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסים של אלמוני. ההורים מתגוררים בקיבוץ בצפון הארץ (להלן – הקיבוץ).

* נוסח פסק הדין כפי שהותר לפרסום בהחלטה מיום 1.3.2015. פסק הדין המקורי נחתם ביום 19.2.2015.

• בילדותו התגורר אלמוני בקיבוץ בבית ההורים (להלן – בית ההורים), אשר הותאם לצרכיו. בבית ההורים יש יחידת דיור המיועדת לאלמוני והוא כולל את כל האביזרים הנחוצים לו (כסא גלגלים, הליכון, מכשירי כושר מותאמים, וכן מחשב ואמצעי צפייה והאזנה למולטי-מדיה). בילדותו למד אלמוני בבתי ספר מיוחדים באזור, אליהם הוסע מדי יום ביומו מבית ההורים ובחזרה.
• לקראת סיום לימודיו, בשנת 2009, חיפשו ההורים מסגרת חברתית המתאימה לרמת תפקודו של אלמוני, וזו נמצאה בדמותו של דיור מוגן בעיר סמוכה, במרחק של כ- 18 ק"מ (להלן – המעון). ביום 6.9.09 התכנסה ועדת אבחון של משרד הרווחה, והחליטה לאשר את בקשת ההורים ל"סידור חוץ-ביתי קהילתי" עבור אלמוני.

לפי אתר האינטרנט של המעון, מדובר במסגרת של דיור מוגן המעניקה לדיירים אפשרות להיות משולבים בקהילה כשהם מועסקים במסגרות תעסוקה שונות ונהנים מחוגי העשרה בקיבוץ כלשהו פעמיים בשבוע.

• החל מיום 6.1.10 "נמצא" אלמוני במעון. על משמעות הדבר לעניין הזכויות שנתבעו נחלקו הצדדים.

3. לאחר בחינת הראיות שלפניו, קבע בית הדין האזורי את העובדות הבאות:
   • כתובת מגוריו של אלמוני נותרה בקיבוץ. מרפאת הקיבוץ נותרה מרפאתו.
   • על פי תחושתו של אלמוני והבנתו בית ההורים הוא הבית שלו ולא המעון.
   • אלמוני נזקק להסעות הן לטיפולים והן לקיבוץ, ואלה נעשות על ידי ההורים באמצעות מכונית.
   • בבקרים, לפחות בימים שני וחמישי (וכנראה בבקרים נוספים), נמצא אלמוני במסגרת תעסוקתית בקיבוץ אחר.
   • בימי שני וחמישי עובר אלמוני טיפולים קבועים: בימי שני, אחד מהוריו מגיע למעון בשעה 12:30 ולוקח אותו לקיבוץ שלישי לטיפול המתחיל בשעה 14:00, שוהה עימו ואחר כך מסיע את אלמוני לקיבוץ. בשעה 21:00 לערך מוסע אלמוני למעון; בימי חמישי, אחד ההורים לוקח את אלמוני בצהריים לקיבוץ רביעי לצורך טיפול המתחיל בשעה 14:00, שוהה עימו ואחר כך מסיע אותו לקיבוץ. אלמוני נותר בקיבוץ עד למוצאי שבת, אז הוא מוסע למעון.