נגד המשיב הוגש כתב אישום האוחז שני אישומים והמייחס לו ביצוע עבירות של פרסום הסתה לגזענות, הסתה לאלימות או טרור ופגיעה ברגשי-דת.
על-פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, לאחר מציאת גופותיהם של שלושה נערים אשר נחטפו ונרצחו במסגרת פיגוע טרור בשטחי איו"ש, החליט המשיב ליצור עמוד ברשת חברתית בו יועלו תכנים המסיתים לאלימות ולגזענות כלפי אנשים ממוצא ערבי.
נטען בחלק הכללי שבכתב האישום כי המשיב העלה תכנים רבים באותו עמוד ברשת החברתית, תכנים אשר זכו לחשיפה רבה ואשר היוו במה גם לאחרים להעלות הודעות תומכות או הודעות מטעמם בעלות תוכן דומה.
נטען כי המשיב, כמנהל ויוצר אותו עמוד ברשת החברתית ("פייסבוק") שלט באותם תכנים שפורסמו באותו חשבון ברשת החברתית, לרבות בתגובות לפרסומים, ושליטה זו באה לידי ביטוי בין היתר ביכולת לחסום עוקבים ולמחוק תגובות.
על-פי הנטען באישום הראשון, בתגובה לאירוע החטיפה והרצח נשוא החלק הכללי שפורט לעיל, ביום 30.6.14 יצר המשיב חשבון אינטרנט ברשת "פייסבוק" ומאז, בהזדמנויות רבות אשר תוארו בכתב האישום, פרסם קריאות להתנגדות ולביצוע פעולות אלימות.
פרק העובדות שבאישום הראשון מפרט מספר רב של פרסומים שפרסם המשיב ברשת "פייסבוק", לרבות מספר העוקבים אשר נחשפו אל אותם פרסומים (מספר העוקבים המקסימאלי הגיע ל-5,158 עוקבים באחת ההודעות, ומרבית ההודעות זכו לבין מאות למעל אלף עוקבים, חלקן אף לאלפי עוקבים).
פרק העובדות בכתב האישום גולל מספר רב של פרסומים אשר לטענת המבקשת מהווים קריאות לנקמה בערבים.
יום למחרת נטען כי המשיב הודיע ברשת "פייסבוק" כי הקים קבוצה בחשבון אינטרנטי נוסף, שם על-פי הנטען פרסם קריאות לביצוע מעשי אלימות בערבים.
בנוסף, נטען כי לאחר שבאותו לילה נחטף נער ממוצא ערבי תושב מזרח ירושלים אשר נרצח בהמשך, ואשר גופתו נמצאה למחרת, פרסם המשיב ביום מציאת גופתו של הנער באותו חשבון אינטרנטי פרסום שמסית לביצוע מעשי חטיפה ורצח נוספים.
על-פי הנטען, חשבון "פייסבוק" נשוא האישום הראשון נסגר על-ידי חברת "פייסבוק", ובאותו היום – 2.7.14 – פתח המשיב חשבון נוסף שם פרסם פרסומים נוספים אשר על-פי הנטען מהווים קריאה ליציאה מידית לביצוע מעשי אלימות בערבים וקריאות לביצוע מעשי אלימות כנגד ערבים.
בנוסף נטען כי המשיב פרסם תמונות בעלות אופי מסית.
על-פי הנטען, בעקבות הפרסומים שפרסם המשיב התקבלו תגובות מגולשים אשר אף הם בעלי תוכן מסית, ואשר פורסמו באותו חשבון "פייסבוק".
המשיב שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים ובערובות כספיות. במהלך הדיונים הודיעו הצדדים כי הסכימו כי כל תנאי השחרור יעמדו בעינם למעט תנאי האוסר על המשיב לעשות שימוש ברשת האינטרנט, כאשר לעניין זה טענה המבקשת כי יש להרחיק את המשיב משימוש ברשת האינטרנט, ואילו בא-כוח המשיב העלה שורה ארוכה של טענות בדבר כרסום משמעותי בעוצמת הראיות, לטענתו. בא-כוח המשיב טען כי בשל אותו כרסום בעוצמת הראיות ראוי לבטל את התנאי האוסר על שימוש באינטרנט העומד כיום באופן ארעי בעינו.
עיינתי בחומר החקירה, לרבות בתיעוד הפרסומים שהופיעו באותם חשבונות ברשתות החברתיות.
ראוי לציין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי הפרסומים המפורטים בכתב האישום אכן פורסמו, והמחלוקת נוגעת לאחריותו של המשיב לאותם פרסומים.
המשיב עצמו נחקר מספר פעמים.
בהודעתו מיום 6.7.14 אישר כי פתח דף "פייסבוק" בשם: "כנופיית אל-יהוד". לטענת המשיב, ביומיים שקדמו לגביית הודעתו ניהל את אותו דף "פייסבוק" לבד, ואולם קודם לכן היו לו שני שותפים בניהול הדף. המשיב הכחיש כי התכוון לפרסם פרסומי הסתה, אלא לדבריו הסכים להצעת אחד מאותם שניים לפתוח את אותו דף, שכן: "הסכמתי בקטע של להעיר את המדינה, את ביבי, את הצבא... ...לא חס וחלילה רצח או מכות או שריטה או יריקה...".
המשיב אישר כי רשם חלק מההודעות בחשבון ה"פייסבוק" נשוא האישום הראשון, אישר כי רשם את המילים "איטבח אל ערב", אך לטענתו, הגם שפרסם זאת תחילה: "אחר כך הפסקתי כי הבנתי שזה מילה כבדה, אנשים לקחו את זה מאוד רציני, שלחו לי תמונות עם נשקים ואמרו תגיד לנו איפה אנחנו יוצאים. מחקתי מיד את התגובות האלה". בהמשך אישר המשיב כי לאחר רצח שלושת הנערים: "בהתחלה עם כל העצבים עם כל הרצח של השלוש האלה שהתחיל ועם כל הבלגן רציתי להתפרק על המקלדת ואז הבנתי שזה, איך אומרים מילה אחת יותר מידי ואז עצרתי בגדול והתחלתי לדבר עם אנשים להסביר להם שזה לא עובד ככה אין פה עניין של רצח ודברים כאלה ואנחנו רוצים שיתחילו לשמור עלינו בחזרה, על הילדים שלנו שלא יחטפו אותנו, שלא יאנסו אותנו".
את הפרסום: "קדימה חטיפות" הכחיש כי כתב, אך המשיב הודה כי כתב: "לוחמים ולוחמות המלחמה מתחילה".
המשיב הכחיש חלק מהאמירות המיוחסות לו, אך אישר לכשנשאל ביחס לפרסומים שהוא עצמו פרסם אם הבין שאמירותיו עלולות לגרום לאנשים לפעול באלימות כי: "בהתחלה לא, ואז הבנתי שכן והתחלתי לעצור את עצמי ולרשום דברים אחרים...". לשאלה: "האם ברור לך שמי שקורא את מה שכתבת עלול לפגוע באדם אחר?" ענה: "כן ולא, בהתחלה רשמתי את זה בעצבים ולמחרת הבנתי שזה יכול לגרום לאנשים לפעול ואז ניתבתי את זה לצעדה ולטוב לצה"ל ולביבי שהם יטפלו באיומים מה לנו ולזה".
המשיב אישר בהודעתו כי מחק פרסומים רבים שפרסמו אחרים באותו דף, ולמעשה בכך אישר כי היתה לו שליטה על הפרסומים באותו דף.
המשיב אישר כי הרעיון לפרסם דף בכינוי "כנופיית אל יהוד" נהגה במוחו: "כמו גדודי אל קאסם אז יהודים".
לשאלה האם הבין שברגע שפתח קבוצה בשם כזה נתן במה להסתה לגזענות ואלימות כנגד ערבים ענה: "לא הבנתי את זה, אחרי יומיים בערך התחלתי להבין. ראיתי לפי תגובות של אנשים... ...ואז התחלתי למחוק".
לשאלה אם הבין כי זה הופך לבמה לפרסומים שכאלו מדוע לא סגר את אותה קבוצת "פייסבוק" אלא פתח מחדש דף נוסף לאחר שחברת "פייסבוק" סגרה את החשבון ענה: "התלהבתי מהלייקים, הרבה אנשים קפצו לדף...".
המשיב בהודעתו הנ"ל טען כי חברו אדם מוּנה על-ידו כמנהל באותו דף "פייסבוק" ואחז בסמכויות לפרסם ולמחוק פרסומים.
אדם אליוא הכחיש בהודעתו כי הקים את דף ה"פייסבוק" נשוא כתב האישום, ולטענתו עשה רק סימן חיבוב לאותו דף. אדם הכחיש כי ניהל את הדף: "כנופיית אל יהוד", וטען כי הוסף לאותו דף על-ידי אדם אחר: "ואז גיליתי כי אני יכול לערוך תכנים בדף. אחרי שגיליתי כתבתי לו שיסיר אותי מניהול הדף ואני לא רוצה להסתבך". אדם הכחיש כי העלה פרסומים לאותו דף, ולשאלה מי פתח את אותו דף "פייסבוק" המכונה "כנופיית אל יהוד" ומי ניהל אותו ענה ביחס למשיב: "שלומי פתח וניהל...".
אדם קשר במישרין את המשיב לניהול שני החשבונות נשוא כתב האישום.
האדם השלישי שהיה בעל סמכויות ניהול באותו דף פייסבוק הינו טים פורטמן, כעולה מדברי המשיב ואדם.
פורטמן סיפר בהודעתו כי נתקל ב"פייסבוק" בדף של "כנופיית אל יהוד": "הצטרפתי אליה, עשיתי לייק כאילו, גיליתי שאני מכיר את אחד המקימים של הקבוצה, שלומי אברהם... ...ביקשתי משלומי שייתן לי ניהול בדף כדי שאני יוכל להעלות תוכן משלי. אני לא הבנתי שיש שם תוכן מסית וגם התוכן שאני העליתי לא היה מסית בכלל. ברגע שהנער הערבי נרצח והקבוצה לקחה אחריות על הרצח בכך ששלומי רשם משהו שממנו משתמע שכאילו הקבוצה עשתה את זה, אני ישר ביקשתי משלומי לצאת מהדף וביקשתי שיוריד אותי מהניהול...".
פורטמן הכחיש קשר עם הדף השני, הכחיש כי יש לו אחריות לכיתוב "קדימה חטיפות".
פורטמן סיפר כי המשיב הוא שפתח את הדף של "כנופיית אל יהוד": "הייתי חבר בדף זה לא יותר מלילה ויצאתי ממנו מכיוון שראיתי שהוא הפך לקיצוני... ...וזה בגלל שראיתי פוסט של שלומי בו הכנופיה לוקחת אחריות ומתגאה ברצח הנער הערבי".
בהודעה נוספת שנגבתה מהמשיב אישר כי יכול להיות שהוא זה שרשם את הפרסום לאחר חטיפת ורצח הנער הפלסטיני: "בינתיים 3:1 היום יהיה 3:9 לעם היהודי כנופיית אל יהוד בדרכים", והוסיף כי: "גם אם אני רשמתי את זה אני מצטער על זה אולי זה היה ברגע של עצבים או משהו אני לא זוכר".
המשיב אישר כי רשם פרסומים: "בקרוב לכל לוחם יהיה חולצה של כנופיית אל יהוד", וכן "קדימה חטיפות", וטען כי רשם אותם: "בגלל העצבים של הבוקר ואני מבקש סליחה כי האמירות האלה עכשיו בחקירה הלחיצו אותי והבנתי את המשמעות".
בניגוד לנטען קודם לכן, לשאלה: "מי ניהל ומנהל את דף הפייסבוק החדש/נוכחי 'כנופיית אל יהוד'?" ענה: "רק אני".
המשיב אף נכנס ביחד עם החוקר לאותו דף "פייסבוק" ואישר כי כל הפרסומים בו הם שלו.
בהמשך הודעתו אישר את אחריותו לשורה ארוכה של פרסומים המתועדים באותו דף "פייסבוק", ואף אישר כי בשלב מסוים עקבו אחר אותו דף 15,000 אנשים.
סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב ביחס לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
המשיב הודה בחקירתו בכך שפרסם בעצמו פרסומים בעלי אופי מסית לאלימות, וכן פרסומים בעלי אופי של הסתה לגזענות ושל פגיעה ברגשי-דת.
די בפרסומים בהם הודה המשיב בכדי להקים תשתית ראייתית לכאורית כנגדו.
בנוסף הודה המשיב כי ניהל את אותם דפי "פייסבוק" ועל-כן היתה לו שליטה על המפורסם בהם.
בנוסף, עולה מפורשות מהודעות אדם אליוא כמו גם מהודעת טים פורטמן כי למשיב היתה שליטה רבה יותר באותו דף "פייסבוק" מזו לה טען בהודעתו, שעה שניסה לחלוק את האחריות עמם.
בנוסף, כעולה מהודעות אדם וטים, אלו מקימות תשתית ראייתית לכאורית הקושרת את המשיב לפרסום חלק מהפרסומים בעלי האופי המסית.
סבורני כי בנסיבות אלו, לצורך שלב זה של ההליך, קמה תשתית ראייתית לכאורית מספקת כנגד המשיב.
סבורני כי אופיים של הפרסומים שפורסמו, מצדיק את הגבלת יכולת השימוש של המשיב ברשת האינטרנט, ומכל מקום, מדובר בפגיעה מידתית במשיב.
סבורני, כי ככל שיעלה ביד בא-כוח המשיב להציע בהמשך מנגנון אשר יאפשר שימוש מבוקר של המשיב ברשת האינטרנט, ואשר יציע אפשרות פיקוח משמעותית על פרסומיו, לרבות תחימת אופן השימוש לצורך עיסוק מקצועי כזה או אחר, או העברת הודעות דוא"ל פרטיות, ניתן יהא לבחון צמצום מגבלה זו, ואולם לעת עתה, משלא הוצע מנגנון שכזה, סבורני כי ראוי להותיר את התנאי האוסר על שימוש ברשת האינטרנט על כנו.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לבאי-כוח הצדדים.
ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ה, 30 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
חתימה