חויב לחתום על פינוי בינוי ותבע: "רוצה דירה גדולה יותר"

בתביעתו נגד היזמית טען הדייר שהוא זכאי להרחבה של לפחות 6 מ"ר נוספים ביחס לשכניו. השופטת דחתה אותו על הסף: "היית צריך לטעון זאת בפני המפקח"

בעל דירה בבת ים סירב לשתף פעולה עם פינוי בינוי. אחרי ששכניו תבעו אותו לדין אצל המפקח על המקרקעין הוא נאלץ לחתום, והפרויקט יצא לדרך. בהמשך הוא הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד היזמית האחראית על הפרויקט לקבלת דירת תמורה גדולה יותר. בתגובה הגישה היזמית בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שבקשת הדייר כבר נדונה ונדחתה בהליך אצל המפקח. השופטת דלית ורד נעתרה לבקשתה.

מדובר בפרויקט התחדשות עירונית שמתרחש בימים אלה בבניין ברחוב דניאל שבבת ים. התובע, שהיה בעל דירה בבניין, סירב לחתום בתחילת הדרך על ההסכם לביצוע הפרויקט. רק אחרי ששכניו תבעו אותו אצל המפקח על המקרקעין ההסכם נחתם, והפרויקט יצא לדרך.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2022 טען התובע כי בהליך אצל המפקח נדונה האפשרות שהוא יחתום על ההסכם ויגיש תביעה נפרדת בשל התמורה הנמוכה שקיבל במסגרת הפרויקט. זוהי למעשה תביעתו הנוכחית. לטענתו, לאורך כל הדרך הוא טען בפני היזמית שדירת התמורה שהוצעה לו אינה תואמת באופן שוויוני לדירות האחרות בפרויקט.

הגם שלפי הסכם הפינוי בינוי זכאים דיירי הבניין להרחבה של 23-25 מ"ר בלבד, התובע טען שביחס לדירתו המקורית יש להעניק לו תוספת של 31 מ"ר לפחות.

בתגובה הגישה היזמית בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת שיהוי, העדר סמכות עניינית והשתק פלוגתא (מצב משפטי המונע מבעל דין להעלות טענות שנדונו כבר ונדחו). לטענתה, בקשת הדייר כבר נדונה ונדחתה בהליך אצל המפקח, כך שבפועל מדובר במעשה בית הדין שחוסם את גישתו לתביעתו הנוכחית. היזמית הוסיפה שכיום מצוי הפרויקט בשלב מתקדם מאוד והושקעו בו מיליוני שקלים, כך שאין מקום לפתוח מחדש את עניין התמורות לדיירים.

קיבל הזדמנות ופספס

השופטת ורד קיבלה את טענת היזמית לקיומו של מעשה בית-דין. היא ציינה אמנם שהתובע היה פאסיבי בהליך אצל המפקח וכלל לא הגיש כתב הגנה או התייצב לדיונים, אולם השתק פלוגתא חל גם ביחס לטענות שניתן היה להעלות והתובע ולא העלה.

"הייתה לתובע הזדמנות להעלות את טיעוניו בפני המפקח על מנת לטעון כי דירת התמורה שקיבל אינה שוויונית לדירה שקיבל שכן מסוים, אך הוא נמנע מלהעלות סוגיה זו", כתבה השופטת. לדבריה, "ככל שהתובע היה בדעה כי דירת התמורה שקיבל אינה תואמת באופן שוויוני לדירות אחרות בפרויקט, הרי המקום להעלות טענה זו הייתה בפני המפקח בעת שהוגשה התביעה כנגדו על ידי הדיירים האחרים".

בהקשר לכך הביעה השופטת דעתה כי התביעה הנוכחית למעשה מנסה לעקוף את פסק הדין של המפקח על-פיו נחתם הסכם הפינוי בינוי, ואין לאפשר זאת. בתוך כך היא קיבלה את עמדת היזמית לפיה הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה למפקח, ולא בית המשפט.

בשולי הדברים העירה השופטת כי התביעה נשענת על יסודות רעועים, שכן מבוקשת בה תוספת בנייה של לפחות 6 מ"ר מעבר לזו המעוגנת בהסכם הפינוי בינוי. בנסיבות אלה היא הורתה על דחיית התביעה על הסף ועל חיוב התובע בהוצאות של 2,500 שקל.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין