הולצמן ואח' נ' פש ואח'

1. לפניי בקשה מטעם המשיבים 3-1 (להלן: פש) לסילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו. המערערים מתנגדים לבקשה. 

2. ביום 4.9.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה תובענה אותה הגישו פש כנגד המערערים וכנגד אחרים, ובין היתר הצהיר כי המשיבים 3-2 הם הבעלים של דירה מסוימת (להלן: פסק הדין). ביום 17.11.2016 הגישו המערערים (להלן: הולצמן ורוזנטל, בהתאמה) ערעור על פסק הדין, הוא הערעור דנן. ברישא של כתב הערעור ציינו המערערים כי פסק הדין "נתקבל ביום 30.9.2016".

3. ביום 12.6.2017 הגישו פש בקשה לסילוקו של הערעור על הסף, וזאת בטענה שהוגש לאחר חלוף המועד הקבוע בדין. בהקשר זה התייחסו פש בנפרד למועדי ההמצאה של פסק הדין לכל אחד משני המערערים:

(א) אשר להולצמן (המערערת 1) - נטען כי פסק הדין הומצא למנהל המיוחד שמונה לנכסיה במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל בעניינה, וזאת ביום 12.9.2016. עוד נטען, כי ביום 21.9.2016 הומצא פסק הדין לידיה במסירה אישית.

(ב) אשר לרוזנטל (המערער 2) - נטען כי פסק הדין הומצא לבא כוחו בבית המשפט המחוזי, עו"ד סוכצ'בסקי, ביום 11.9.2016 (למען שלמות התמונה אציין כי נטען שפסק הדין הומצא גם לבא כוח נוסף של רוזנטל ביום 12.9.2016, ואולם הדבר אינו מעלה או מוריד לענייננו). פש הוסיפו וציינו שפסק הדין הומצא לרוזנטל עצמו, במסירה אישית, ביום 25.9.2016.      

4. במסגרת התשובה (והתשובה המתוקנת) אותה הגישו המערערים לבקשת הסילוק טענו, בין היתר, כי המצאה למנהל המיוחד של הולצמן אינה נחשבת המצאה להולצמן עצמה. עוד נטען, כי פסק הדין לא הומצא להולצמן ככזה, אלא אך כנספח לבקשה אשר הוגשה במסגרת הליך אחר המתנהל בין הצדדים. משכך, הולצמן לא שמה לב לפסק הדין, ונודע לה על אודותיו רק כאשר רוזנטל יידע אותה בעניין. באשר לרוזנטל נטען כי עו"ד סוכצ'בסקי הוא חבר אשר ייצג את רוזנטל ללא תמורה בהליך בבית המשפט המחוזי, אך זאת בדיונים בלבד (להבדיל מהגשת כתבי בי דין). משכך, לשיטת המערערים אין מדובר בהמצאה כדין וממילא יש לקבוע כי מניין הימים להגשת הערעור נספר החל מיום 25.9.2016, מועד המצאתו של פסק הדין לידי רוזנטל עצמו (ובמקרה כזה המסקנה תהא שהערעור הוגש במועד).

           בתגובה לתשובה אותה הגישו פש ביום 30.10.2017 התייחסו הם לסוגית המצאתו של פסק הדין לידי הולצמן. לשיטתם, הטענה לפיה הולצמן לא שמה לב לפסק הדין מוקשית, וזאת מן הטעם שפסק הדין צורף כנספח בודד לבקשה מסוימת שהומצאה לה, וכי דבר מתן פסק הדין עולה בבירור גם מתוכן הבקשה עצמה. עוד ציינו, כי בניגוד לטענתו של רוזנטל עו"ד סוכצ'בסקי שימש כבא כוחו לכל דבר ועניין ואף הגיש בשמו כתבי בי דין שונים.

5. ביום 31.10.2017 קבעתי כי נוכח העובדה שהולצמן מצויה בהליכי פשיטת רגל, עליה לקבל היתר מטעם בית המשפט של פשיטת רגל לשם המשך ניהולו של הערעור. משכך, אפשרתי לה לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה מתאימה וקבעתי כי בקשת הסילוק תידון לאחר מתן החלטה סופית בסוגית ההיתר. בסופו של עניין ולאחר עיכוב בלתי מבוטל, הגישה הולצמן בקשה כאמור לבית המשפט של פשיטת רגל. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי הבקשה הוגשה ביום 27.2.2018, וכי ביום 13.3.2018 נעתר בית המשפט של פשיטת רגל לבקשה והתיר להולצמן לנהל את הערעור דנן בכפוף להתחייבות צד שלישי שקופת הכינוס לא תישא בהוצאות ההליך.

           למען הסדר הטוב אדגיש כי לא נעלם מעיניי שהתשובה אותה הגישה הולצמן ביום 22.3.2018 נעדרת הסבר מספק לתהייה בעניין התנהלותה הדיונית (החלטתי מיום 1.3.2018). עם זאת, בנסיבות העניין ומשהתברר שכבר ניתן היתר לניהול הערעור, ראיתי לקדם את ההליך ולהביא את אופן ההתנהלות הדיונית בחשבון במסגרת ההוצאות אשר ייפסקו בהכרעתי הסופית.

6. אתייחס תחילה לטענות אשר הועלו בעניינו של רוזנטל. כאמור לעיל, רוזנטל אינו חולק על כך שעו"ד סוכצ'בסקי ייצג אותו במסגרת הדיונים בהליך בבית המשפט המחוזי. מן האסמכתאות אשר צורפו לתגובה לתשובה אף עולה כי עו"ד סוכצ'בסקי הגיש כתבי בי דין מסוימים מטעמו של רוזנטל במסגרת ההליך. זאת ועוד: מן החומר שלפניי עולה כי עו"ד סוכצ'בסקי נרשם כבא כוח המערער במערכת "נט המשפט"; ובנוסף אין חולק כי לא הוגשה לבית המשפט המחוזי הודעה או בקשה בעניין סיום ייצוגו.